הסכם ממון

נעים מאוד, ויקטור

גם לאחר 28 שנים של עיסוק בתחום דיני המשפחה, אני מופתע בכל פעם מחדש מהמגוון הרחב והמפתיע של האתגרים המשפחתיים.

במסגרת עבודתי זכיתי לסייע לבני זוג רבים להתמודד עם מגוון רחב של האתגרים המשפחתיים, איזון בין עבודה לחיי המשפחה, לחצים כלכליים, התמודדות עם גירושין, קשיים בחינוך וגידול ילדים, פערים בין דוריים, לחץ והצלחה למצויינות, שינויים במבנה המשפחה המסורתי וכו'

דיני המשפחה עוסקים ביחסים הרגישים והאינטימיים ביותר בחיי האדם ולכן במסגרת עבודתי עשיתי מאמצים רבים ליתן משקל רב לא רק לפן המשפטי אלא גם לדינמיקה הזוגית והמשפחתית וכן לנורמות תרבותיות וחברתיות.

גם כאשר מדובר בהכנת הסכם ממון שבמסגרתו ישנה כוונה של בני הזוג או מי מהם לצמצם סיכונים כלכליים הכרוכים בחיים הזוגיים אני סבור שהתנהלות שלא לוקחת בחשבון את הצרכים של בן/ת הזוג האחר עלולה להביא חלילה גם לפגיעה בחיים הזוגיים עצמם.

ולכן, במסגרת עבודתי אני מקפיד להזכיר לבני הזוג שחיי זוגיות אמורים להיות מסע משותף לצמיחה ותמיכה ומשכך הרי שלשם השגת היעד החשוב הזה יש לשקול גם לקיחת סיכונים ובתוך כך גם סיכונים כלכליים.

שחקן הבייסבול האמריקאי בייבי רות אמר פעם

" אם אתה לא מוכן להיכשל, אתה לא מוכן להצליח "

מטרתי המרכזית בספר הזה היא לסייע לבני זוג להחליט האם הם זקוקים להסכם ממון ואם התשובה לכך תהיה חיובית אזי בספר ישנו פירוט רב באשר לדרכים לפיהן ניתן יהיה להגיע לידי הסכם ממון הוגן שיהווה עמוד שדרה לזוגיות בריאה של שיתוף והתחשבות הדדית.

הסכם ממון אמור לשקף מערכת יחסים אוהבת בין בני זוג ולא חלילה מערכת יחסים בין שני אויבים.

• הסכם שבו לא יהיה מצב שכל אחד מבני הזוג ינסה לקבל כמה שיותר לעצמו תוך התעלמות מהרצונות והצרכים של בן/ת הזוג.
• הסכם שימנע ככל הניתן רגשות של ניכור ופגיעות.
• הסכם שחותר לנסות ולחזק את נקודות החוזקה הזוגיות גם על חשבון פגיעה באינטרס האישי הצר.

ועוד קצת עליי

• אני בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל אביב LLB
• ותואר שני במשפט מסחרי מאוניברסיטת בר אילן LLM
• אני בעלים של משרד עו"ד עצמאי החל משנת 1998.
• אני מגשר מוסמך בתחום המשפחתי.
• במהלך קריירה ארוכה ומרתקת כעורך דין ומגשר זכיתי לסייע לאלפי לקוחות ממגוון רקעים ונסיבות חיים להגיע לידי הסדרים והסכמים המבוססים על עקרונות של הגינות צדק ושיוויון

למה לי הסכם ממון?

המשפחה היא הנכס היקר ביותר שיש לנו בחיינו.

מייקל ג'יי פוקס (שחקן קולנוע קנדי) אמר פעם:

"המשפחה אינה דבר חשוב. היא הכל".

בני זוג המתכננים לחיות יחד צריכים לקבל החלטות דרמטיות על חייהם העתידיים. בני הזוג יצטרכו להחליט באיזה צד במיטה יניח כל אחד מהם את ראשו, היכן יניח כל אחד מהם את מברשת השיניים שלו, ותאמינו או לא, יש אפילו החלטות קשות יותר. הם יצטרכו להחליט אילו פרחים יוצבו על השולחנות באולם החתונה, ואילו מנות יוגשו לאורחים מתוך אין ספור אפשרויות, וזו רק המנה הראשונה.

אבל גם מי שחשב שהמכשולים והקשיים הללו קשים מספיק, יסכים בוודאי שהעמדת בני הזוג בפני האפשרות שהקשר הזוגי ביניהם לא יצליח היא אתגר קשה עוד יותר.

וזה בדיוק עניינו המרכזי של הסכם הממון: למצוא הסדרים ופתרונות לאפשרות שהקשר הזוגי, חלילה, לא יצלח.

ואולם, כולם יודעים שבמציאות חיינו נושא הגירושין נפוץ מאוד, ואחוז הזוגות שחיים יחד עד שהמוות יפריד ביניהם הולך ופוחת.

על הקשיים בחיי הנישואין העיד פעם הבדרן ג'רי סיינפלד:

"כשהתחתנתי עם אשתי, היא הייתה בטוחה שאני המתנה הכי נהדרת שהיא קיבלה בחיים. שנה לאחר מכן היא התחילה להתלונן למה לא קיבלה אותי עם פתק החלפה".

ואכן, נראה שיש כיום יותר מקרים של בני זוג שמבקשים פתק החלפה.

אני סבור שחשוב שבני זוג שנכנסים לקשר זוגי יכירו את הגורמים לגירושין בעולם המודרני, שכן הבנת הגורמים השונים שעלולים לפגוע בחיים הזוגיים עשויה לסייע לבני הזוג להשקיע מאמצים כדי לנסות להימנע מהם.

להלן רשימה חלקית של גורמים עיקריים שתורמים לשיעורי הגירושין הגבוהים בעולם המודרני

• ציפיות גבוהות, ואי התאמה של הציפיות למצב היחסים הזוגיים בפועל. בעבר הציפיות מהנישואין היו ברורות ומוגדרות יותר, ואילו כיום יש ציפייה שהזוגיות תמלא צרכים רבים: רומנטיים, חברתיים, כלכליים וכו׳. כשהציפיות הגבוהות אינן מתממשות, זה עלול להוביל לתסכול ולאכזבה, שלעיתים יובילו את בני הזוג לפירוד.
• קשיי תקשורת וניהול קונפליקטים. פערי תקשורת, וכן יכולת לא מספקת לנהל תקשורת פתוחה ולדון במחלוקות ובבעיות בצורה בריאה, הם גורמים משמעותיים להידרדרות ביחסים.
• לחצים כלכליים ועומס עבודה. רמת יוקר המחיה תורמת ליצירת מתחים רבים בזוגיות. הצורך לעמוד בסטנדרטים חברתיים־כלכליים גורם לכך שבני הזוג משקיעים יותר בקריירה ובעבודה מאשר בזוגיות שלהם.
• אינדיבידואליזם וחיפוש עצמי. הערכים החברתיים של האינדיבידואליזם והמימוש העצמי מתנגשים לפעמים עם הדרישות של חיי הזוגיות, שכן בני הזוג לא תמיד מוכנים לעשות את הוויתורים הנדרשים למען הזוגיות.
• נורמליזציה של גירושין. בעבר, נורמות חברתיות, מסורתיות ודתיות שימשו "מעצורים" לגירושין. לעומת זאת, בחברה המודרנית והחילונית יש פחות לחצים חיצוניים ונורמטיביים לשמר זוגיות שאינה מספקת, ולכן קיימת נורמליזציה של גירושין, והם כבר לא נתפסים כטאבו חברתי. זה מקל על זוגות להחליט לפרק את הקשר.
• מציאות של סיפוקים מיידיים. לעיתים רבות חסרה אצל בני הזוג הנכונות להתמיד ולהשקיע מאמץ לטווח ארוך בטיפוח הזוגיות.
• שינויים בתפקיד המגדרי. השינויים בתפקיד הגבר והאישה במערכת היחסים הזוגית יוצרים לעיתים חוסר יציבות ובלבול באשר לחלוקת התפקידים ולציפיות של בני הזוג.
• השפעות תרבותיות. תרבות הצריכה והצורך להיות "מעודכנים", וכן הדגש התרבותי על היבטים ויזואליים כמראה חיצוני, מעמד וסטטוס, עשויים לפגוע בערכים של מחויבות ונאמנות בזוגיות.

מה קובע החוק?

המחוקק במדינת ישראל לא התעלם מהמצב, ולא נתן לרומנטיקה לבלבל אותו. במסגרת חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973 (להלן: "חוק יחסי ממון"), נקבעו הסדרים מפורטים לעניין חלוקת רכוש בין בני זוג נשואים במקרים של פירוד וגירושין.

במסגרת חוק יחסי ממון נקבע עקרון מרכזי, לפיו הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין יישאר רכוש נפרד במקרה של פירוד. במקביל נקבע בחוק כי הרכוש שיצברו בני הזוג במהלך הנישואין יהיה רכוש משותף לבני הזוג.

לפיכך, גם לגבי בני זוג שלא יחתמו על הסכם ממון יש הסדר חוקי הקובע את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פירוד.

העניין הוא שלא תמיד ההסדרים שנקבעו בחוק מתאימים לכולם. יתכן, לדוגמה, שבני זוג יבקשו לקבוע ביניהם הפרדה רכושית גם לגבי רכוש שיצברו בתקופת החיים הזוגיים, או ההיפך: בני זוג שיבקשו להחיל עליהם שיתוף רכושי גם לגבי רכוש שצברו לפני תחילת החיים הזוגיים ביניהם.

לבני הזוג הללו, שההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון אינו מתאים להם, מאפשר המחוקק לקבוע במסגרת הסכם ממון הסדרים רכושיים פרטיים ושונים מההסדרים הקבועים בחוק.

עם זאת, חשוב להבהיר כי העניינים אינם פשוטים כל כך, שכן גם בני זוג שמבקשים להחיל עליהם את ההסדר הרכושי שנקבע בחוק יחסי ממון לא יכולים להיות בטוחים שההסדר הקבוע בחוק אכן יחול עליהם.

המצב הסבוך הזה נוצר מאחר שחוק יחסי ממון מאפשר לבתי המשפט שיקול דעת נרחב, שבמסגרתו רשאי בית המשפט לקבוע לבני הזוג הסדרי חלוקת רכוש השונים מההסדרים הקבועים בחוק. בפסקי דין לא מעטים נקבע כי על אף האמור בחוק, לעיתים גם רכוש שצברו בני הזוג לפני הנישואין יכול להיחשב כרכוש משותף בעת חלוקת הרכוש בין בני הזוג.

במצב האמור, שבו בני הזוג לא יכולים לדעת מראש האם ההסדר הרכושי הקבוע בחוק יחול עליהם, עולה הצורך לחתום על הסכם ממון גם לגבי בני זוג שמבקשים בסך הכול להחיל על חיי הנישואין שלהם את ההסדר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון.

כאמור, כאשר אין הסכם ממון, בני הזוג יהיו חשופים לפרשנות של בית המשפט את הוראות החוק, ויתכן שבית המשפט יחליט לסטות מהוראות החוק מתוך עקרונות של הגינות וצדק. לעומת זאת, כששני בני הזוג חותמים על הסכם ממון, הסיכון שבית המשפט ישנה את ההסדרים שבני הזוג קבעו לעצמם הוא נמוך מאוד.

ואכן, עקב חוסר הוודאות בקשר לפסיקת בתי המשפט, בשנים האחרונות יש עלייה חדה במספר הזוגות שמחליטים לחתום על הסכמי ממון, ובמסגרתם להבהיר את כוונותיהם באשר לחלוקת הרכוש ביניהם.

מה המחיר?

למרות היתרונות הרבים שיש בחתימה על הסכם ממון, הרי שכמו בכל דבר בחיים, גם לחתימה על הסכם ממון יש לעיתים מחיר. הכוונה לא רק למחיר הכלכלי של הכנת ההסכם, אלא גם למחיר של פגיעה ביחסים הזוגיים והמשפחתיים.

הספר הזה עוסק לא רק בתועלת הרבה שיש בחתימה על הסכמי ממון, אלא מתייחס בפירוט גם לחסרונות ולסיכונים שיש בחתימה על הסכם ממון.

לגבי בני זוג שכן יחליטו לחתום על הסכם ממון (לאחר שילמדו את היתרונות והחסרונות של העניין), הספר יכול לשמש ככלי עזר חשוב בסיוע בניסוח נכון של הסכם ממון הוגן, מוצלח ובר קיימא.

כבר בתחילה אני מבקש להבהיר

במקרים לא מעטים אני סבור שבני הזוג יכולים לוותר על הסכם ממון. הדבר נכון בעיקר כשמדובר בבני זוג שנישאים בפעם הראשונה, ואין להם רכוש משמעותי ו/או ילדים מקשרים זוגיים קודמים.

אני סבור שקיומה של הפרדה רכושית בין בני זוג יכול לפגוע בחיים הזוגיים של בני הזוג ובילדיהם העתידיים. ואם אנסח זאת בצורה חיובית יותר: אני סבור שתחושת השיתוף בין בני הזוג היא אחת מאבני היסוד של זוגיות טובה. אני סבור שהיחסים הזוגיים חשובים לא פחות מהצורך בקבלת ודאות פיננסית.

עם זאת, ישנם מקרים שבהם אין מנוס מחתימה של בני הזוג על הסכם ממון. כפי שיפורט בהמשך הספר, גם במקרים שבהם אין מנוס אלא לחתום על הסכם ממון, על בני הזוג לעשות כל מאמץ להגיע להסכם מאוזן ומכבד. ואם אנסח זאת על דרך השלילה: אני סבור שיש לעשות כל מאמץ להימנע מהסכם חד־צדדי ופוגעני, שחושף את מערכת היחסים הזוגית לתחושות של עוינות וקנאה.

תהליך הכנת הסכם הממון הוא, כאמור, תהליך לא קל. ואולם הוא מאפשר בדרך כלל היכרות טובה יותר בין בני הזוג באשר לסוגיות של כסף ורכוש, וכן לסוגיות של שיתוף ועתיד משותף.

פעמים רבות, הליך הכנת ההסכם יכול לסייע גם לכל אחד מבני הזוג להכיר טוב יותר את עצמו: את היכולת שלו להיות סובלני לבן/ת הזוג, את היכולת להקשיב לצרכים האמיתיים של בן/ת הזוג ואת היכולת לשתף פעולה.

במסגרת הספר ניתן מענה לשאלות רבות שקשורות בהסכמי ממון

• מהו המצב המשפטי של בני זוג שלא חתמו על הסכם ממון?
• מהו הסכם ממון?
• מהם החסרונות והיתרונות של החתימה על הסכמי ממון?
• מה הייחוד של הסכמי ממון של "ידועים בציבור" ושל בני זוג "בפרק ב'"?
• מהם תפקידיו המגוונים של עורך הדין בהתייחס לסיוע ולליווי בני הזוג בתהליך הכנת הסכם הממון?
• איך ניתן להכין הסכם ממון, תוך התייחסות לרכיבים ולעקרונות הדרושים להכנת הסכם מוצלח?
• איך ניתן להסדיר במסגרת הסכם ממון מניעה של סרבנות גט?
• מהם העניינים שלא ראוי להסדיר במסגרת הסכם הממון?
• מהם יתרונותיו של הליך הגישור?
• איך ניתן לאשר את הסכם הממון?
• מה הקשר בין הסכם הממון לבין "הכתובה"?
• מה הקשר בין הסכם ממון ל"צוואה"?
• האם ניתן לבטל את תוקפו של הסכם הממון?
• מהן החלופות להסכם ממון?

ראו גם: הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · הרכיבים הדרושים להכנת הסכם ממון מוצלח · חתימה ואישור הסכם הממון

היכרות עם חוק יחסי ממון

בשנת 1973 חגגה מדינת ישראל 25 שנים לקיומה. באותה תקופה, בדומה לבנות גילה המבקשות לעיתים קרובות למסד את הקשר הזוגי, גם מדינת ישראל חוקקה את החוק המסדיר את יחסי הממון בין בני זוג.

חוק יחסי ממון מונה בסך הכול 19 סעיפים. במסגרת אותם סעיפים נקבע ההסדר הרכושי שיחול על ענייני הרכוש של בני זוג נשואים שלא חתמו על הסכם ממון.

העיקרון המרכזי בחוק

המחוקק הישראלי קבע במסגרת חוק יחסי ממון עיקרון מרכזי, לפיו על בני זוג שלא ערכו ביניהם הסכם ממון יחול "הסדר איזון המשאבים" במקרה של פירוד.

ביצוע חלוקת הרכוש בעת פירוד, בהתאם להסדר "איזון המשאבים", מתבצע בשני שלבים:

1. יש להעריך את שווי הנכסים שצברו בני הזוג, לרבות הנכסים שצבר כל אחד מבני הזוג בנפרד בתקופת הנישואין.
2. יש לאזן את הסכומים בין בני הזוג: אם שווי נכסיו של בן הזוג האחד עולה על שווי נכסיו של בן הזוג השני, חייב האחד להעביר לידי השני את מחצית ההפרש.

לגבי בני זוג שההסדר הרכושי שקבוע בחוק אינו מתאים להם, החוק מאפשר לחתום על הסכם ממון, וכך לקבוע בעצמם את ההסדר הרכושי שיחול על ענייניהם הזוגיים.

למרבה הצער, בני זוג רבים כלל לא מכירים את ההסדרים הרכושיים הקבועים בהוראות חוק יחסי ממון. זוגות אלה מתחתנים מבלי לדעת מה החוק קובע באשר לרכוש המשותף ו/או הרכוש הנפרד שיהיה להם במקרה של פירוד.

כך לדוגמה

פעמים רבות בני זוג מופתעים כאשר אני מספר להם שבהתאם לחוק יחסי ממון, הכספים שנצברו לזכותם בקרן הפנסיה בתקופת הנישואין (חיסכון הרשום על שמם בלבד) הם כספים משותפים להם ולבן/ת הזוג.

אותן פנים מופתעות מתגלות גם כאשר מתברר להם שהרכב שנרכש בתקופת הנישואין ורשום על שמם בלבד, הוא רכוש משותף.

לפיכך, ולאור חשיבותו הרבה של חוק יחסי ממון, בפרקים הבאים אתייחס להוראות החוק המרכזיות ולפסיקת בתי המשפט המפרשת את הוראות החוק הללו, שכן, כאמור לעיל, הוראות החוק יחולו על בני זוג שיחליטו שלא לחתום ביניהם על הסכם ממון.

ראו גם: הרכוש המשותף לפי חוק יחסי ממון · הרכוש הנפרד לפי חוק יחסי ממון · נספח: חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973

הרכוש המשותף לפי חוק יחסי ממון

ההסדר הקבוע בחוק יחסי ממון רואה בזוג הנשוי "יחידה כלכלית שיתופית".

עיקרון המאמץ המשותף

לפי המחוקק, יש לראות את המאמצים של בני הזוג כתורמים תרומה שווה לרווחת המשפחה, ללא קשר לרווחים ולהכנסות.

עקרון המאמץ המשותף שם במרכז את טובת המשפחה ככלל, ולא את ההישגים האישיים של כל אחד מבני הזוג.

בנסיבות אלה קבע המחוקק כי ראוי שעם פירוק הזוגיות יקבל כל אחד מבני הזוג מחצית מהרכוש שנצבר עקב המאמץ המשותף במהלך הנישואין. בהתאם לאמור בחוק, נקבע כי במקרה של פירוד יערך "איזון משאבים" ברכוש המשותף שצברו הצדדים במהלך הנישואין.

בהתאם לאותו עיקרון נקבע בחוק כי נכסים שצברו בני הזוג לפני הנישואין, וכן נכסים שקיבל מי מבני הזוג בירושה או במתנה, לא יהיו חלק מהרכוש המשותף, מאחר שנכסים אלו נצברו שלא עקב מאמץ משותף.

כך לדוגמה

הזוג יוסף ויוספה החליטו להתגרש. בתקופת החיים המשותפים, יוסף תרם את משכורתו למשק הבית, בעוד יוספה לא תרמה משכורת למשק הבית, ואולם היא תרמה את זמנה לגידול הילדים וניהול מטלות הבית.

במקרה כזה, למרות שיוסף תרם יותר ממון מיוספה לתא המשפחתי, הרי שבהתאם לעיקרון "המאמץ המשותף", יש לבצע חלוקה שוויונית של הרכוש שצברו יוסף ויוספה במהלך הנישואין.

עם זאת, לפני הנישואין ליוסף היה חיסכון של מיליון ₪ בבנק. החיסכון נצבר שלא במסגרת "המאמץ המשותף" של בני הזוג, ולכן החיסכון האמור יישאר חיסכון בלעדי של יוסף גם לאחר נישואיו ליוספה.

דוגמאות לנכסים שייחשבו כנכסים משותפים לבני הזוג, אם נצברו בתקופת הנישואין

• נכסי נדל"ן פרטיים ועסקיים
• חסכונות
• זכויות פנסיה
• קרנות השתלמות
• קופות גמל
• נכסים עסקיים
• מוניטין
• חובות

ראו גם: הרכוש הנפרד לפי חוק יחסי ממון · דירה שנרכשה לפני הנישואין · הוצאת נכס מסוים מהרכוש המשותף

הרכוש הנפרד לפי חוק יחסי ממון

בחוק יחסי ממון נקבע עקרון, לפיו כל אחד מבני הזוג יישאר הבעלים הבלעדי של כל זכות רכושית ו/או חוב שהיה בבעלותו לפני הנישואין.

כך לדוגמה: עד למועד הנישואין צבר יוסף זכויות בקרן פנסיה בסך של מיליון ₪. באם, חלילה, יוסף ויוספה יתגרשו, החיסכון הפנסיוני שצבר יוסף לפני הנישואין לא יחושב כחלק מסך הנכסים המשותפים שצברו בני הזוג.

בנוסף, קובע החוק סוגי רכוש שגם אם יצברו על ידי מי מבני הזוג בתקופת הנישואין, לא יהיו חלק מהרכוש המשותף.

רשימת הנכסים שאינם חלק מהרכוש המשותף

בסעיף 5 לחוק יחסי ממון מופיעה רשימה של הנכסים שאינם חלק מהרכוש המשותף, גם אם נצברו בתקופת הנישואין:

1. נכסים שקיבלו בני הזוג במתנה. כך לדוגמה: בתקופת הנישואין יוסף קיבל מהוריו במתנה רכב חדש. הרכב נרשם על שמו של יוסף. במקרה של גירושין, הרכב האמור לא יהיה חלק מהרכוש המשותף ליוסף וליוספה.
2. נכסים שקיבלו בני הזוג בירושה. כך לדוגמה: בתקופת הנישואין יוספה קיבלה בירושה דירה. הדירה נרשמה על שמה של יוספה בלבד. במקרה של גירושין, הדירה לא תהיה חלק מהרכוש המשותף ליוספה וליוסף.
3. גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, ו/או גמלה או פיצוי שנפסקו, או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג, בשל נזקי גוף או מוות. כך לדוגמה: יוסף נפצע בתקופת הנישואין, ועקב פציעתו היה זכאי לקבלת גמלה מהמוסד לביטוח לאומי. במקרה של גירושין, כספי הגמלה לא יהיו חלק מהרכוש המשותף ליוסף וליוספה.

ראו גם: הרכוש המשותף לפי חוק יחסי ממון · דירה שנרכשה לפני הנישואין · הוצאת נכס מסוים מהרכוש המשותף

סמכויות מיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה

סעיף מיוחד ששווה להתעכב עליו הוא סעיף 8 לחוק יחסי ממון. ייחודו בכך שהוא מאפשר לבית המשפט לקבוע איזון משאבים וחלוקת רכוש בין בני הזוג, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט, ולא בהתאם להסדר חלוקת הרכוש הקבוע בחוק.

השימוש של בית המשפט בסעיף 8 לחוק

חוק יחסי ממון נחקק בשנות ה-70 של המאה הקודמת. דהיינו, החוק נחקק בתקופה שבה מדינת ישראל הייתה מדינה זעירה, בעלת כלכלה סוציאליסטית קטנה.

השינויים הרבים שהתרחשו בעולם ובמדינת ישראל מאז שנות השבעים של המאה הקודמת, הביאו לשינויים משמעותיים במבנה המשפחתי, במעמד הנשים ובמצב הכלכלי האישי והמדיני בישראל.

בנסיבות אלה, לעיתים הוראות החוק נתפסות כלא נכונות ולא מתאימות לתקופה הנוכחית. בהיעדר שינוי חקיקתי, בתי המשפט עושים ניסיונות רבים לפרש את הוראות החוק באופן גמיש, ותוך הכללת שיקולי צדק והגינות, וכך להתאים באופן מלאכותי את הוראות החוק למצב הכלכלי והחברתי הנוכחי.

סעיף 8 לחוק מאפשר לבית המשפט לקבוע איזון נכסים השונה מהאיזון הקבוע בחוק, במקרים שבהם בית המשפט השתכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסטייה מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק.

הבעיה המרכזית שנוצרת כתוצאה מפרשנות גמישה מדי של בתי המשפט, היא פגיעה בוודאות של בני הזוג. במצב שבו בית המשפט משתמש בהחלטותיו בשיקולים של צדק והגינות, קשה מאוד לדעת מראש מה תהיה החלטת בית המשפט בכל מקרה נתון.

כך לדוגמה: יוספה רכשה דירה לפני הנישואין. לאחר הנישואין יוספה ויוסף התגוררו יחד בדירה האמורה, עד לגירושיהם. יוסף ויוספה אינם יכולים לדעת מראש, האם בית המשפט יקבע שהדירה שנרכשה על ידי יוספה לפני הנישואין תיחשב לרכוש נפרד של יוספה, או שמא בית המשפט יחליט כי הדירה היא חלק מהרכוש המשותף לשני בני הזוג, בהתאם לפרשנות גמישה של החוק הנשענת על עקרונות הצדק וההגינות.

סמכויות בית המשפט לסטייה מההסדר הקבוע בחוק

בחוק יחסי ממון נקבע כי במקרים שבהם בית המשפט השתכנע כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הסטייה מהסדר איזון המשאבים הקבוע בחוק, רשאי בית המשפט לחלק את הרכוש בין בני הזוג באופן שונה מההסדר הקבוע בחוק, כדלהלן:

1. לקבוע נכסים נוספים שיהיו חלק מהנכסים המשותפים לצורך איזון המשאבים.
2. לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה בחלקים שווים, אלא לפי יחס אחר שייקבע בהתחשב בנכסים עתידיים של בני הזוג ו/או כושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג.
3. לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שייקבע על ידי בית המשפט או בית הדין.

מקרים שבהם רשאי בית המשפט להחליט על חלוקת רכוש שונה מהסדר החלוקה הקבוע בחוק

הכנסה לא שוויונית של בני הזוג

כאשר לאחד מבני הזוג הכנסה גבוהה, ובן הזוג השני חסר הכנסה או בעל הכנסה נמוכה באופן משמעותי, הרי שבמקרים כאלה בית המשפט רשאי לסטות מעקרון החלוקה השוויונית של הרכוש המשותף, וליתן לבן הזוג בעל ההכנסה הנמוכה חלק גדול יותר מהרכוש המשותף.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה רכשו דירה משותפת במהלך הנישואין. יוסף הוא רופא מומחה, המשתכר כ-100,000 ₪ לחודש. יוסף משקיע את רוב זמנו בעבודה, ופחות בטיפול בילדים ובאחזקת הבית. יוספה עובדת במשרה חלקית כעובדת סוציאלית, והיא משתכרת כ-5,000 ₪ לחודש. יוספה מטפלת יותר מיוסף בילדי בני הזוג ובאחזקת הבית.

בהתאם לחוק יחסי ממון מדובר בדירה משותפת לבני הזוג, ולכן במקרה של מכירת הדירה עקב גירושין, התמורה שתתקבל ממכירת הדירה אמורה להיות מחולקת בין בני הזוג בחלקים שווים.

ואולם, בהתאם לסעיף 8 לחוק, בית המשפט רשאי לקבוע שהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה תחולק בין יוסף ויוספה בחלקים לא שוויוניים. בית המשפט יכול לקבוע, לדוגמה, כי יוספה תקבל 60% משווי הדירה המשותפת לבני הזוג, בעוד יוסף יצטרך להסתפק ב-40% משווי הדירה.

אלימות של בן הזוג כעילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש

בפסיקת בית המשפט נקבע כי במקרים של אלימות קשה וחריפה, עד שהיא בעלת השלכות כלכליות על האוטונומיה של בן הזוג הנפגע, יהיה מקום לשקול חלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף לבני הזוג.

דהיינו, במקרה שבו אחד מבני הזוג נהג באלימות קשה וחריפה, ועקב האלימות בן הזוג הנפגע לא יכול להתנהל כלכלית כרצונו, יתכן שבית המשפט ישקול חלוקה לא שוויונית של הרכוש המשותף לבני הזוג.

מניות בן זוג בחברת הייטק

במקרה שבו אחד מבני הזוג עובד בחברת סטארט־אפ, ובתקופת הנישואין קיבל במסגרת עבודתו מניות של החברה שבה הוא מועסק, הרי שבהתאם להסדר הקבוע בחוק, במקרה של פירוד, בן הזוג של אותו עובד יהיה זכאי לקבל מחצית משווי המניות הללו שנצברו כאמור בתקופת הנישואין.

ואולם, מה קורה אם בעת הפירוד בין בני הזוג שווי המניות הללו לא השיג את מלוא הפוטנציאל שלו, שכן ישנו פוטנציאל גבוה שבעתיד יהיה למניות הללו שווי גבוה יותר?

בעניין זה קבע בית המשפט כי במקרים כאלה יש לאפשר לבן/ת הזוג של בעל המניות ליהנות גם מעליית שווי המניות, כך ששווי המניות לא יחושב בהתאם למועד הפירוד בין בני הזוג, אלא בהתאם למועד עתידי אחר, שיאפשר לבן הזוג קבלת שווי מניות גבוה יותר.

כך לדוגמה: במסגרת עבודתו בחברת money קיבל יוסף מניות של החברה. שווי המניות בעת הפרידה של יוסף ויוספה עמד על סך של 100,000 ₪, ואולם ישנו סיכוי ששווי המניות בעוד מספר שנים יהיה גבוה בהרבה. בנסיבות אלה יתכן ובית המשפט יקבע כי יוספה תהיה זכאית לקבל לבעלותה מחצית מהמניות של יוסף בחברת money, במקום לקבל את שווי המניות בעת הפירוד, וכך, אם שווי המניות יעלה בעתיד, תוכל גם יוספה ליהנות מעליית ערך המניות.

רכוש שהתקבל בירושה ו/או במתנה לפני או במהלך הנישואין

בהתאם לחוק יחסי ממון, רכוש שהתקבל על ידי אחד מבני הזוג בירושה ו/או במתנה יישאר רכוש נפרד, גם במקרה שהרכוש התקבל בתקופת הנישואין.

ואולם, בעניין זה נקבע בפסיקת בתי המשפט כי רכוש שקיבל אחד מבני הזוג בירושה או במתנה, יכול להיחשב לרכוש משותף, במקרה שבו בית המשפט השתכנע כי כוונת בני הזוג הייתה לראות את הרכוש האמור כרכוש משותף.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה נישאו בשנת 2010. בחורף של שנת 2020 יוסף קיבל בירושה 2,000,000 ש"ח. עם קבלת הירושה הבהיר יוסף ליוספה כי מבחינתו כספי הירושה הם כספים משותפים. יוסף אף הבטיח ליוספה כי כספי הירושה ישמשו את בני הזוג לרכישת דירה משותפת.

בסתיו של שנת 2020 יוסף ויוספה החליטו להתגרש. כאשר בני הזוג דנו בחלוקת הרכוש, טען יוסף כי כספי הירושה שקיבל אינם חלק מהרכוש המשותף. מנגד, טענה יוספה כי יוסף הבטיח לה שכספי הירושה הם כספים משותפים, ושהם ישמשו את בני הזוג לרכישת דירה משותפת.

בנסיבות אלה יתכן שבית המשפט יקבל את טענתה של יוספה, ויקבע שכספי הירושה הם חלק מהרכוש המשותף לבני הזוג.

בגידה כעילה לחלוקה לא שוויונית של הרכוש

בפסיקת בתי המשפט נקבע כי לתרומה של מי מבני הזוג לפירוק הנישואין אין כל משמעות לעניין דרך קביעת חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג.

בתוך כך, גם לבגידה של אחד מבני הזוג אין כל משמעות לעניין דרך חלוקת הרכוש בין בני הזוג. בית המשפט קבע כי אין "להעניש" בן זוג מבחינה רכושית בשל התנהגותו בתקופת הנישואין.

כוונת שיתוף ספציפית בדירת המגורים

כאשר מדברים על התערבות של בית המשפט בחלוקת הרכוש בין בני הזוג, מתכוונים פעמים רבות להחלטות שלפיהן דירת מגורים שרכש מי מבני הזוג לפני הנישואין תיחשב לדירה משותפת של שני בני הזוג.

כך לדוגמה: יוספה רכשה דירה לפני נישואיה ליוסף. כאשר בני הזוג החליטו להתגרש, טענה יוספה כי בהתאם להוראות חוק יחסי ממון הדירה שרכשה לפני הנישואין אינה חלק מהרכוש המשותף לבני הזוג. לעומת זאת, יוסף טען כי בני הזוג התייחסו לדירה כדירה משותפת, והם אף השקיעו בדירה כספים משותפים רבים.

במקרה מסוג זה יתכן שבית המשפט יקבע כי הדירה שרכשה יוספה לפני הנישואין תיחשב לחלק מהרכוש המשותף לבני הזוג.

עקב החשיבות הרבה שיש לעניין זה, ישנו פרק נפרד בספר שעוסק באופן מפורט מאוד במקרים שבהם בית המשפט רשאי לקבוע כי דירה שנרכשה על ידי מי מבני הזוג לפני הנישואין תיחשב לדירה משותפת לבני הזוג.

כוונת שיתוף ספציפית ברכוש שאינו דירת מגורים

כאמור, בתי המשפט קבעו לא פעם שניתן להכיר בדירת מגורים שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין כנכס משותף. בשנים האחרונות יש מגמה להרחיב את כוונת השיתוף של בני הזוג לגבי רכוש שנצבר לפני הנישואין, גם מעבר לשיתוף בדירת המגורים.

כך לדוגמה: יוסף פתח מספרה לפני נישואיו ליוספה. בעת הגירושין טען יוסף כי אין ליוספה חלק במספרה. ואולם יוספה טענה כי בני הזוג התייחסו למספרה כחלק מהרכוש המשותף, והם אף שילמו יחד בתקופת הנישואין את תשלומי ההלוואה שנלקחה על ידי יוסף לשם מימון רכישת המספרה. במקרה כזה יתכן שבית המשפט יקבל את טענתה של יוספה, ויקבע כי יש מקום לחלוקת רכוש ולאיזון משאבים גם במספרה.

ראו גם: גישור על מים סוערים · ביטול הסכם ממון · היכרות עם חוק יחסי ממון

דירה שנרכשה לפני הנישואין

כאשר מדברים על אי הוודאות הקיימת בקשר לפרשנות של בתי המשפט את חוק יחסי ממון, מתכוונים פעמים רבות לפסיקה של בתי המשפט, לפיה דירת מגורים שרכש מי מבני הזוג לפני הנישואין תיחשב כדירה משותפת של שני בני הזוג.

ואכן, בשנים האחרונות קיימות דוגמאות רבות לקביעות מסוג זה של בתי המשפט. קביעה כזו מנוגדת להסדר המפורש הקבוע בחוק יחסי ממון, לפיו הרכוש שצבר כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין יישאר רכוש נפרד גם לאחר הנישואין.

בתי המשפט קבעו כי דירה שנרכשה על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין תיכנס לרשימת הרכוש המשותף, במקרים שבהם בית המשפט השתכנע כי הייתה כוונה של בני הזוג לשיתוף בדירה האמורה, ובני הזוג נהגו בדירה ככנס משותף.

אין צורך בהסכם כדי להוכיח כוונת שיתוף בדירה

בני הזוג אינם מחויבים להעלות את ההסכמות ביניהם לגבי השיתוף בדירה על הכתב. די בכך שבית המשפט השתכנע כי התנהגותם של בני הזוג מצביעה על כך שהייתה להם כוונת שיתוף באותה דירה.

מקרים שבהם בית המשפט השתכנע כי הייתה כוונת שיתוף בדירה

אין בפסיקת בתי המשפט פרמטרים ברורים וקבועים לשאלה מתי דירה שנרכשה לפני הנישואין על ידי אחד מבני הזוג תהפוך לחלק מהרכוש המשותף. ואולם, בכל זאת ניתן ללמוד מפסקי הדין הרבים באילו מקרים הכירו בתי המשפט בדירה כאמור כדירה משותפת:

• במהלך החיים המשותפים היו הבטחות ואמירות של בן/ת הזוג בעל/ת הדירה לגבי השיתוף בדירה.
• בני הזוג התגוררו יחד בדירה האמורה פרק זמן ארוך.
• בני הזוג השקיעו משאבים משותפים משמעותיים לשיפוץ הדירה.
• בני הזוג שילמו יחד את תשלומי המשכנתא בגין הדירה.
• בני הזוג גידלו ילדים משותפים בדירה.
• הדירה נרכשה זמן קצר לפני הנישואין.
• הדירה היא הנכס המשותף היחיד שיש לצדדים.

כוונת שיתוף בדירה אצל ידועים בציבור

מפסיקת בתי המשפט עולה כי חזקת כוונת השיתוף באשר לבני זוג שהם "ידועים בציבור" מצומצמת יותר, מאשר כאשר מדובר בבני זוג נשואים. דהיינו, לבן זוג שהוא "ידוע בציבור" יהיה קשה יותר להוכיח כוונת שיתוף בדירה שנרכשה על ידי בן/ת הזוג בתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי.

שיתוף מוחלש

בית המשפט רשאי לקבוע כי בדירה שרכש מי מבני הזוג לפני הנישואין יהיה שיתוף חלקי, ולא שיתוף בחלקים שווים.

כך לדוגמה: יוספה רכשה דירה לפני נישואיה ליוסף. לאחר הנישואין של יוספה ויוסף, בני הזוג השקיעו כספים משותפים בשיפוץ הדירה. ואולם, גם אם ניקח בחשבון את עלות השיפוץ, רוב מימון עלות הדירה מומן על ידי יוספה בלבד.

במקרה של גירושין של בני הזוג, בית המשפט רשאי יהיה לקבוע כי קיים שיתוף בדירה, ואולם עם זאת לקבוע כי אין מדובר בשיתוף שוויוני, שכן יוספה תהא בעלים של 75% מהדירה, בעוד יוסף יהיה בעלים של 25% מהדירה.

ראו גם: הרכוש הנפרד לפי חוק יחסי ממון · הסדרת הרכוש שנצבר לפני הנישואין במסגרת הסכם ממון · הוצאת נכס מסוים מהרכוש המשותף

הוצאת נכס מסוים מהרכוש המשותף

בסעיף 5א(3) לחוק יחסי ממון נקבע כי בנוסף לסוגי הנכסים שהמחוקק קבע כי הם יוצאו מסל הנכסים המשותפים, הרי שגם בני הזוג עצמם יהיו רשאים להסכים ביניהם בכתב על נכסים ספציפיים שיוצאו מסל הנכסים המשותפים.

לכאורה, הסעיף סותר את האמור בסעיף 2 לחוק יחסי ממון, הקובע כי יש לאשר הסכמי ממון בין בני זוג בדרכים הקבועות בחוק (וללא אישור חוקי של הסכם ממון לא יהיה תוקף להסכמות בין בני הזוג).

ואולם, חשוב להדגיש כי סעיף 5א(3) לחוק יחסי ממון מתייחס להסכם לגבי נכס ספציפי, בעוד הסכם ממון מחייב אישור, מאחר שמדובר בהסכם כללי המתייחס להסדרה של כלל הרכוש של בני הזוג, תוך התייחסות לפקיעת הנישואין.

כך לדוגמה: יוספה ויוסף חתמו על הסכם לפיו הרכב שרכשה יוספה בתקופת הנישואין לא יהא חלק מהרכוש המשותף לבני הזוג. להסכמה הזו של יוספה ויוסף יהיה תוקף משפטי מחייב, למרות שההסכמה לא עברה אישור של בית המשפט או גורם כלשהו.

ראו גם: הרכוש המשותף לפי חוק יחסי ממון · הרכוש הנפרד לפי חוק יחסי ממון · דירה שנרכשה לפני הנישואין

הסכם ממון, יתרונות וחסרונות

יש שיר של להקת משינה שאני מאוד אוהב, שנקרא "אז למה לי פוליטיקה עכשיו". הכוונה בשיר היא לבטא מצד אחד את הרצון להתרחק מן האקטואליה והפוליטיקה, ומצד שני ניסיון להתעמת עם המציאות ששואבת אותנו לעניינים הללו.

אני סבור שגם כאשר מדובר בהסכם ממון, בני זוג רבים יעידו על עצמם שהיו מעדיפים להימנע מלהיכנס לעניין הזה. ואולם, פעמים רבות המציאות מאלצת את בני הזוג להתעמת עם המצב ולהישאב לעניין.

עם זאת, חשוב לבחון כל מקרה לגופו, ולברר האם באמת אין מנוס מחתימה על הסכם הממון.

כך לדוגמה: נניח שליוסף יש דירה שרכש לפני הנישואין במחיר של 2,000,000 ש"ח. ונניח שיוסף קיבל הלוואת משכנתא בסך 1,500,000 ש"ח לשם רכישת הדירה. לפיכך, בעת הנישואין חלקו האמיתי של יוסף בדירה עומד על סכום של 500,000 ש"ח, ושאר הסכום הוא הלוואה של הבנק.

אם יוסף יתחתן עם יוספה במצב הכלכלי האמור ללא הסכם ממון, הרי שהוא יעמיד בסיכון את חלקו האמיתי בדירה, ולא את כל שווי הדירה. שכן את הלוואת המשכנתא הוא אמור לשלם בתקופת הנישואין ליוספה, כך שבמקרה, חלילה, של גירושין, תקבל יוספה מחצית מחלקו האמיתי של יוסף בדירה.

דהיינו, אם חלקו האמיתי של יוסף בדירה הוא סכום של 500,000 ₪, כי אז ישנו סיכון שבמקרה של גירושין תקבל יוספה 250,000 ש"ח, בגין מחצית מהסכום שהשקיע יוסף בדירה לפני הנישואין.

לפיכך, הסיכון שלוקח יוסף אם לא יחתום עם יוספה על הסכם ממון אינו מחצית משווי הדירה בסך של 2,000,000 ש"ח, אלא מחצית מהתשלום ששילם עבור הדירה בפועל (דהיינו, 250,000 ₪).

יתכן שבמקרה כזה יוסף יהיה מוכן לקחת סיכון כלכלי מסוג זה, על מנת שלא להעמיד בסיכון את היחסים הזוגיים שלו עם יוספה.

כמו בהרבה עניינים זוגיים, גם בעניין הזה מדובר בהחלטה שבני הזוג צריכים לקבל יחד. החלטה לחתום על הסכם ממון, או החלטה שלא לחתום עליו, אמורה ללוות את חיי בני הזוג שנים רבות, ופעמים רבות לא רק אותם אלא גם את ילדיהם העתידיים. לכן מדובר בהחלטה חשובה ולא פשוטה כלל.

כדי לנסות ולהקל על תהליך קבלת ההחלטה, להלן רשימה של היתרונות והחסרונות העיקריים בנוגע לחתימה על הסכם ממון.

החסרונות של הסכמי הממון

למרות שפעמים רבות עורכי דין ממליצים לחתום על הסכמי ממון באופן כמעט אוטומטי, אני כאמור סבור שיש לעניין הזה גם חסרונות לא מעטים. להלן רשימה חלקית בלבד של החסרונות הללו:

פגיעה בשיתוף הזוגי

החיסרון המרכזי במערכת יחסים שיש בה הסכם ממון הוא החשש לפגיעה ב"תחושת הביחד" של בני הזוג. כאשר בני הזוג מתנהלים מתוך הפרדה רכושית, הרי שבמסגרת החיים הזוגיים בני הזוג חווים מצב כלכלי שונה, כך שהם לא נמצאים בעניין הכלכלי יחד, "באותה סירה".

השאלה היא האם ניתן לקיים זוגיות של שיתוף מלא, למעט שיתוף כלכלי?

הזוגיות אינה עסק כלכלי

הסכם הממון עלול להעביר את המשקל המרכזי של הנישואין ממחויבות אישית ובניית משפחה ובית משותף, לפן עסקי־כלכלי של שני צדדים שרוצים להגן על האינטרס הפרטי שלהם, האחד אל מול השני. אין ספק שההתנהלות הזו מנוגדת ל"רוח" הברית הזוגית.

התזמון הבעייתי

עצם העובדה שבני זוג מאוהבים, שמתכוונים להינשא, צריכים לגשת למשרד עורכי דין כדי לחתום על הסכם ממון המסדיר את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פירוד עתידי, עלולה לפגום בהתהוות של הקשר הזוגי. הסכם הממון והסיכון שבא עימו לפגיעה בזוגיות מגיעים דווקא בתקופה שבה בני הזוג אמורים להיות "בירח דבש" ולתכנן את החיים המשותפים שיהיו להם יחד.

בנוסף, ערב הנישואין, בני הזוג נמצאים בפתחו של מסע לא ידוע. פעמים רבות אין לבני הזוג הללו ילדים משותפים, בני הזוג לא צברו רכוש משותף, ולכן לא תמיד בני הזוג נמצאים בשלב ביחסים המאפשר להם להתוות את מסגרת היחסים הרכושיים ביניהם. במצב הזה, נחתמים רוב הסכמי הממון, ולא תמיד ניתן לדחות את החתימה לתקופה מאוחרת יותר.

אולי בכלל אין צורך בחתימה על הסכם ממון

בהוראות חוק יחסי ממון נקבעו עקרונות של הפרדה ושיתוף רכושית בין בני זוג נשואים, ולפיכך גם ללא צורך בחתימה על הסכם ממון ניתן פעמים רבות להגיע לידי ההפרדה והשיתוף הרכושי כפי שבני הזוג היו רוצים להגיע אליהם באמצעות הסכם ממון.

סכנה לביטול החתונה

בני זוג המנסים להגיע לנוסח מוסכם של הסכם ממון, יכולים לגלות במהלך התהליך של הכנת ההסכם שיש ביניהם הבדלים מהותיים בתפיסת החיים המשותפים, עד שהם לעיתים מעדיפים לבטל את החתונה המתוכננת.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה ניסו לגבש ביניהם הסכם ממון לפני החתונה. במהלך התהליך של הכנת ההסכם התברר ליוסף כי יוספה מעוניינת שבני הזוג יחיו יחד תוך הפרדה רכושית מוחלטת. יוספה הסבירה ליוסף כי היא מעוניינת שבני הזוג ינהלו חשבונות בנק נפרדים, אליהם יכניסו את השכר שלהם, וכן כי בני הזוג ירכשו דירות נפרדות, ויתגוררו בדירה שכורה "נייטרלית".

בנסיבות אלה, יוסף, שכלל לא מעוניין בחיי זוגיות בסגנון הזה, עלול היה להיבהל מכוונותיה של יוספה ולהחליט לבטל את הנישואין המתוכננים איתה.

השפעת הסכם הממון על ילדיהם העתידיים של בני הזוג

כאשר בני זוג צעירים מבקשים לחתום על הסכם ממון, לעיתים הם לא חושבים מה יהיו ההשלכות של הסכם הממון על מצבם של ילדיהם העתידיים ועל אחדות המשפחה.

הקשר בין הסכם הממון של בני זוג לרווחת ילדיהם העתידיים הוא גורם חשוב, שיש לקחת בחשבון בעת קבלת החלטה האם לחתום על הסכם ממון. ילדיהם העתידיים של בני הזוג יכולים להיפגע ממציאות של הורים שיש להם רכוש נפרד, ואין ביניהם שותפות רכושית.

היתרונות של הסכמי הממון

למרות שכאמור יש חסרונות בחתימה של בני זוג על הסכם ממון, ולמרות שפעמים רבות זה לא נעים לפנות לבן/ת הזוג ולבקש ממנו לחתום על הסכם ממון, הרי שיש גם יתרונות רבים לחתימה של בני הזוג על הסכם ממון. להלן רשימה חלקית של היתרונות הללו:

וודאות

חדשות לבקרים נקבעות מגמות חדשות על ידי בתי המשפט בתחום חלוקת הרכוש בין בני זוג שנמצאים בהליכי גירושין. חוק יחסי ממון מאפשר לשופט שיושב בדין בעניינם של בני הזוג שיקול דעת נרחב מאוד באשר לפרשנות הוראות החוק ולחלוקת הרכוש בין בני הזוג.

הזכות להחליט

אחד היתרונות המרכזיים של הסכם הממון הוא בכך שבמסגרתו בני הזוג יכולים לקבוע לעצמם את ההסדר הרכושי שיחול עליהם, ולא להיות כפופים למה שקבע עבורם המחוקק, או שופט עתידי שאולי ידון בעניינם. בדרך זו, במסגרת הסכם ממון, יכולים בני הזוג לעצב בעצמם את היחסים הרכושיים ביניהם, באופן שמתאים במיוחד להם.

חיזוק הקשר הזוגי

הכנת הסכם ממון מחייבת את בני הזוג להתמודד עם שאלות קשות הקשורות לקשר הכלכלי ביניהם. ההתמודדות הזוגית הזו בשלבים מוקדמים של הקשר יכולה ליצור בסיס מוסכם וברור ליחסים הכלכליים העתידיים בין בני הזוג. הפתיחות בין בני הזוג בנושאי כסף ורכוש, כבר בשלב מוקדם של היחסים הזוגיים, יכולה לשפר את איכות הקשר הזוגי.

הגנה על הרכוש שנצבר לפני הנישואין

כאשר לאחד מבני הזוג יש רכוש שנצבר לפני הנישואין, הרי שבמסגרת הסכם ממון ניתן יהיה לשמור על ההפרדה הרכושית באופן ברור, וכך למנוע מצב שבו בעתיד הרכוש הנפרד יהפוך להיות רכוש משותף, מבלי שבעל הרכוש רצה או התכוון לכך.

הרחבת השיתוף הרכושי

בניגוד למה שאולי נהוג לחשוב, הרי שבמסגרת הסכם ממון ניתן גם להגדיל את השיתוף הרכושי שקובע חוק יחסי ממון.

כך לדוגמה: יוסף רכש דירה לפני הנישואין. יוסף מעוניין כי לאחר נישואיו ליוספה, הדירה תהיה משותפת לו וליוספה. במצב כזה ניתן לקבוע במסגרת הסכם ממון שהדירה שרכש יוסף לפני הנישואין תהא רכוש משותף לבני הזוג.

הפחתת קונפליקטים עתידיים

הסכם הממון נחתם בדרך כלל כאשר בני הזוג נמצאים ביחסים טובים ביניהם. מצב היחסים הזה מאפשר להסדיר בקלות רבה יותר עניינים כלכליים רגישים.

אין ספק כי האופציה השנייה הקיימת, דהיינו לטפל בחלוקת הרכוש בין בני הזוג בעת משבר ביחסים ביניהם, היא אופציה פחות מומלצת, שכן במצב של סכסוך ופירוד, בני הזוג לא נמצאים כל כך במוד של התחשבות הדדית.

הסכמי ממון הפכו לנורמה מקובלת

בעבר, החתימה על הסכם ממון נתפסה בקרב חלקים גדולים באוכלוסייה כעניין בעייתי, שפוגע ביחסי בני הזוג. ואולם נראה שבשנים האחרונות יש בקרב הדור הצעיר פחות הסתייגות ורתיעה מהסכמי ממון.

מניעת סרבנות גט

במסגרת הסכם ממון ניתן לקבוע מנגנון שיפחית את הסיכון שאחד מבני הזוג יהיה סרבן גט.

לפיכך, ישנה חשיבות רבה להפחתת הסיכון לעיכוב הגירושין על ידי מי מבני הזוג, והעובדה שניתן לעשות זאת במסגרת הסכם ממון היא יתרון חשוב של הסכמי הממון.

כך לדוגמה: יוספה ויוסף חתמו על הסכם ממון. בהסכם היה סעיף למניעת סרבנות גט, ובמסגרתו נקבע כי אם מי מבני הזוג יעכב את מתן הגט, הוא יחויב בתשלום פיצוי כספי בגין כך. סעיף כאמור אמור להפחית את הסיכון שמי מבני הזוג יבחר בעתיד לנהוג בסרבנות למתן הגט.

קבלת הטבות מס

מאחר שבמסגרת הסכם ממון ניתן לקבוע הפרדה רכושית בין בני הזוג, ישנם מצבים שבהם יהיה ניתן, עקב כך, לקבל הטבות מס.

כך לדוגמה: החוק במדינת ישראל מאפשר מתן פטור מתשלום מס שבח ומס רכישה על מכירת או רכישת דירה יחידה. במהלך נישואיהם צברו יוסף ויוספה 2 דירות משותפות. לפיכך יוסף ויוספה זכאים לקבלת הטבות המס האמורות על דירה אחת, ולא על שתי הדירות שבבעלותם המשותפת.

ואולם, אם יוסף ויוספה יחתמו על הסכם ממון, ובמסגרתו יקבעו ביניהם הפרדה רכושית על הדירות (דהיינו, דירה אחת תירשם על שמו של יוסף, ודירה שנייה תירשם על שמה של יוספה), יקבלו בני הזוג את הטבות המס על שתי הדירות, שכן כל אחד מהם זכאי לקבל את הטבת המס על הדירה שבבעלותו.

הגנה מפני חובות של בן הזוג

במסגרת הסכם ממון ניתן לקבוע הפרדה רכושית גם בחובות. בדרך זו יוכל בן/ת זוג לקבל הגנה בחובות שצבר בן/ת הזוג השני.

כך לדוגמה: אם בתקופת הנישואין יוסף הקים עסק עצמאי, והעסק הגיע למצב של חובות וחדלות פירעון, הרי שבהתאם לחוק יוספה היא שותפה מלאה בחובות הללו.

ואולם, אם בני הזוג היו חותמים על הסכם ממון ובו הפרדה רכושית, לרבות הפרדה בחובות שייווצרו בתקופת הנישואין, כי אז יוספה לא הייתה שותפה בחובות של יוסף שנוצרו על ידו בתקופת הנישואין.

שלב קבלת ההחלטה

כאשר מבקשים לשקלל את כל היתרונות אל מול החסרונות שבחתימה על הסכם ממון, כדאי שכל אחד מבני הזוג ישאל את עצמו את 3 השאלות הבאות:

1. האם חשוב לי להגן על הרכוש האישי גם תוך פגיעה אפשרית ביחסים הזוגיים?
2. האם ניתן להגיע להסדרה הכלכלית הרצויה גם ללא חתימה על הסכם ממון?
3. האם ניתן להגיע להסדרה הכלכלית הרצויה במסגרת הסכם ממון, תוך צמצום הפגיעה ביחסים הזוגיים?

אני סבור שמתן התשובות לשאלות אלה, והתייחסות ליתרונות ולחסרונות שבחתימה על הסכם ממון, יכולים לקדם קבלת החלטה מבוססת באשר לצורך בחתימה על הסכם הממון.

ומה ניתן ללמוד מכך? ברור שמדובר במקרה יוצא דופן, ולכן מומלץ שלא להימנע מחתימה על הסכם ממון מתוך הנחה שבן/ת הזוג ינהגו במקרה של גירושין כפי שנהג בן הזוג בסיפור.

ראו גם: למה לי הסכם ממון? · הרכיבים הדרושים להכנת הסכם ממון מוצלח · מבחן פתע

הסדרת הרכוש שנצבר לפני הנישואין במסגרת הסכם ממון

פעמים רבות, בני זוג מעוניינים לחתום על הסכם ממון בעיקר על מנת להסדיר את הרכוש שצברו מלפני הנישואין.

בנסיבות אלה ראוי שבמסגרת הסכם הממון תהיה התייחסות מפורטת באשר לכל אחד מסוגי הנכסים שנצברו בתקופה הקודמת לנישואין.

דירת המגורים

בדרך כלל דירת המגורים היא הנכס המשמעותי של רוב האנשים.

לכן, כאשר למי מבני הזוג יש דירה שנרכשה לפני הנישואין, חשוב שבמסגרת הסכם הממון תהיה התייחסות מפורטת באשר לדירה האמורה.

רכוש עסקי

כאשר אחד מבני הזוג או שניהם מגיעים לקשר הנישואין כאשר בבעלותם עסקים, נכסים והשקעות יש צורך להתייחס במסגרת הסכם הממון למעמדם של הזכויות האמורות הללו לאחר הנישואין.

כך לדוגמא –

ערב הנישואין ליוסף היה חיסכון בניירות ערך בסך של 100,000 ₪.

יוסף ויוספה לא חתמו ביניהם על הסכם ממון.

בתקופת 20 שנות הנישואין של יוסף ויוספה צבר החיסכון רווחים בסך של 100,000 ₪ נוספים

בעת הפירוד של בני הזוג עמד שווי החיסכון של יוסף על סך של 200,000 ש"ח.

באם יוסף לא עסק באופן אקטיבי בהשבחת החיסכון אלא הפקיד את החיסכון לניהול פקיד הבנק שלו אזי מדובר בהשבחה פסיבית של החיסכון ולכן גם ההשבחה בחיסכון תיחשב כחלק מהרכוש הנפרד.

ואולם באם יוסף עסק באופן קבוע בהשבחת החיסכון והוא השקיע זמן רב בתקופת הנישואין בטיפול בהשקעות ( או שיש לו מומחיות בתחום והוא השקיע בניהול החיסכון את מלוא מרצו ) אזי מדובר בהשבחה אקטיבית שהיא תוצאה של עיסוקו של יוסף ולכן ההשבחה תיחשב כחלק מהרכוש המשותף לבני הזוג.

רכוש חלופי לרכוש שנרכש לפני הנישואין

לעיתים בתקופת הנישואין מי בני הזוג מוכר רכוש שהיה בבעלותו מלפני הנישואין ורוכש מהתמורה שמתקבלת רכוש חלופי.

הסכם הממון צריך להתייחס לשאלה האם אותו רכוש שירכוש מי מבני הזוג בתקופת הנישואין וימומן מהתמורה שהתקבלה ממכירת הרכוש שהיה בבעלותו לפני הנישואין יהפכו לרכוש משותף לבני הזוג או שמא יהיה רכוש נפרד.

כך לדוגמא

יוספה הגיעה לקשר הנישואין עם יוסף כאשר בבעלותה דירה בבאר שבע.

יוספה מתכוונת למכור בעתיד את הדירה בבאר שבע ולרכוש בתמורה שתקבל ממכירת הדירה דירה חלופית בחולון.

בנסיבות אלה יוסף ויוספה יכולים לקבוע בהסכם הממון כי נכס שירכש מהתמורה שתתקבל ממכירת הדירה הנפרדת של יוספה בבאר שבע ייחשב גם הוא כנכס נפרד בבעלותה הבלעדית של יוספה.

חובות

בני הזוג שמבקשים לחתום על הסכם הממון וצברו חובות עד לנישואיהם, ראוי שבמסגרת הסכם ממון תהא התייחסות גם לחובות הללו.

במסגרת הסכם ממון ניתן לקבוע שכל חוב שהיה קיים לאחד מבני הזוג לפני הנישואין יישאר חובו נפרד ופרטי גם לאחר הנישואין.

ומה ניתן ללמוד מכך? השחקנית יכלה לנסות ו"לסחוב" את הנישואין כדי לקבל הרבה יותר כסף, ואולם נראה שהחיים עם השחקן לא היו עבורה מפנקים, והיא העדיפה לחלץ את עצמה מחיים של מצוקה וסבל, גם תוך ויתור על ממון רב.

ראו גם: דירה שנרכשה לפני הנישואין · הסדרת הרכוש שיצבר בתקופת הנישואין במסגרת הסכם ממון · הסכמי ממון בנישואין פרק ב'

הסדרת הרכוש שיצבר בתקופת הנישואין במסגרת הסכם ממון

לצד הסדרה של הרכוש שצברו בני הזוג עד לנישואין, במסגרת הסכם ממון ניתן לקבוע גם איך יראו יחסיהם הכלכליים של בני הזוג בתקופת הנישואין.

במסגרת הסכם הממון ניתן לקבוע לגבי סוגים שונים של רכוש שייצברו בני הזוג בתקופת הנישואין, האם הרכוש יהיה רכוש משותף או רכוש נפרד.

מתנות וירושות

בני זוג רשאים לקבוע במסגרת הסכם ממון האם מתנה/ירושה שיקבל מי מהם בתקופת הנישואין יהיו חלק מהרכוש משותף או חלק מהרכוש הנפרד של בני הזוג.

זכויות סוציאליות

במסגרת הסכם ממון מומלץ להתייחס לזכויות הסוציאליות שיצברו בני הזוג בתקופת הנישואין ולקבוע האם נכסים אלו יהיו חלק מהנכסים הנפרדים או חלק מהנכסים המשותפים לבני הזוג.

הכנסות ורווחים

במסגרת הסכם הממון רצוי להתייחס לכל סוגי ההכנסות והרווחים שיהיו לבני הזוג בתקופת הנישואין.

בעולם המודרני ישנם סוגים שונים של הכנסות כגון הכנסות מעבודה, הכנסות מנדל"ן, הכנסות מרווחים בשוק ההון, הכנסות ממוניטין וכו'.

במסגרת הסכם הממון חשוב לקבוע הסדרי רכוש מפורטים באשר לכל אחד מסוגי ההכנסות הללו.

כך לדוגמא

יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון הקובע כי הכנסותיו של יוסף בתקופת הנישואין מעבודתו כבוחן חטיפי צ'יפס תהיה הכנסה משותפת לו וליוספה.

ואולם מנגד נקבע בהסכם הממון כי הכנסותיו של יוסף בתקופת הנישואין מרווחים מהמניות שיש בבעלותו בחברת השוקולד "חריף" יהיו רווחים נפרדים וליוספה לא יהיה חלק מהם.

חשבון בנק משותף

פעמים רבות ניהול חשבון בנק משותף הוא אחד מהסמלים הבולטים של השיתוף הזוגי בין בני הזוג. ואולם, לא כל הזוגות מנהלים חשבון בנק משותף בתקופת הנישואין.

במסגרת הסכם הממון ניתן להגיע לידי הסכמות באשר לשאלה האם בני הזוג ינהלו חשבון בנק משותף בתקופת הנישואין ומה יהיה טיבו של אותו חשבון.

מאחר וההחלטה האם לנהל חשבון בנק משותף בתקופת הנישואין היא לעיתים החלטה לא תמיד פשוטה וברורה לבני הזוג. להלן רשימה חלקית של היתרונות והחסרונות של ניהול חשבון בנק משותף.

יתרונות ניהול חשבון בנק משותף

• הגדלת השקיפות והאמון בין בני הזוג.

-ניהול תקציב משפחתי באופן פשוט יותר שכן כל ההוצאות וכל ההכנסות הן מאותו מקור.

-תחושת שותפות כלכלית – ניהול כספים משותף מחזק את תחושת השותפות והקשר בין בני הזוג.

• תחושת ביטחון כלכלי – חשבון בנק משותף יכול להעניק תחושת ביטחון כלכלי ונגישות למשאבים כלכליים משותפים.

יתרונות ניהול חשבונות בנק נפרדים

• עצמאות כלכלית – כל אחד מבני הזוג יכול לנהל את כספו באופן עצמאי וללא תלות בבן/בת הזוג.
• פרטיות כלכלית – חשבונות בנק נפרדים מאפשרים לשמור על מידה מסוימת של פרטיות בנוגע להוצאות ולהכנסות האישיות של כל אחד מבני הזוג.
• מניעת חיכוכים – הפחתת הסכנה לחיכוכים בנוגע לניהול הכספים המשותפים.
• שמירה על נכסים נפרדים – חשבונות נפרדים עוזרים לשמור על הנכסים והרכוש הפיננסי של כל אחד מבני הזוג כנפרדים.

דירה משותפת

פעמים רבות בני הזוג מתכוונים לרכוש דירה לאחר הנישואין.

בדרך כלל רכישת הדירה המשותפת ממומנת מכספים משותפים ובעיקר ממשכנתא משותפת.

ואולם, במקרה שאחד מבני הזוג אמור לממן חלק משמעותי יותר ברכישת הדירה העתידית ניתן יהיה לקבוע במסגרת הסכם הממון את זכות הבעלות על הדירה שירכשו בני הזוג.

כך לדוגמא

יוספה ויוסף מבקשים לחתום על הסכם ממון לקראת נישואיהם.

ליוספה של חיסכון בבנק בשווי של מיליון ₪.

ליוסף יש חיסכון של חצי מיליון ₪.

יוספה ויוסף רוצים לרכוש דירה משותפת לאחר הנישואין ואולם הם אינם יודעים מה תהיה עלות הדירה ומה יהיה חלקו של כל אחד מהם במימון עלות הדירה.

עקב כך יוספה ויוסף לא יכולים לקבוע כבר במסגרת הסכם הממון את חלוקת הבעלות על הדירה המשותפת שהם מתכוונים לרכוש לאחר הנישואין. ואולם הם יכולים לקבוע כי חלוקת הבעלות על הדירה תהיה בהתאם להשקעה של כל אחד מהם בדירה.

דהיינו, יוספה ויוסף יכולים לקבוע בהסכם הממון כי הם מתכוונים לרכוש דירה משותפת לאחר הנישואין וחלקו של כל אחד מהם בבעלות בדירה שתירכש יהיה בהתאם לחלוקת הבעלות כפי שתבוא לידי ביטוי ברישום הדירה ברשות לרישום והסדר זכויות במקרקעין ( הטאבו ).

ומה ניתן ללמוד מכך? במסגרת הסכם הממון ניתן להסדיר לא רק ענייני רכוש, אלא גם למנוע התנהגויות לא רצויות בתקופת הנישואין.

ראו גם: הסדרת הרכוש שנצבר לפני הנישואין במסגרת הסכם ממון · הסכמי ממון בנישואין פרק ב' · הרכוש המשותף לפי חוק יחסי ממון

הסכמי ממון של "ידועים בציבור"

במדינת ישראל רוב הציבור מתחתן בנישואין דתיים. ואולם, ישנם גם בני זוג שחיים יחד ללא נישואין. החוק הישראלי החליט לקרוא לבני הזוג הללו, שחיים יחד ללא חתונה, "ידועים בציבור".

בהתאם לחוק הישראלי, בני זוג "ידועים בציבור" זכאים גם הם לזכויות וחובות דומים לאלו של בני הזוג הנשואים.

כמו זוגות נשואים, גם בני הזוג ה"ידועים בציבור" רשאים להסדיר את יחסיהם הרכושיים במסגרת של "הסכם ממון".

מתי מדובר במערכת יחסים של "ידועים בציבור"?

במדינת ישראל אין חוק אחד שמגדיר מיהם ה"ידועים בציבור", ובמצב זה ההגדרה של בני זוג כ"ידועים בציבור" נקבעת על ידי בתי המשפט, בהתאם לפרמטרים משתנים.

בהתאם לפסיקת בתי המשפט, ההגדרה של "ידועים בציבור" גמישה מאוד, וכוללת לא רק בני זוג שחיים יחד כזוג נשוי, באותה דירה, ומנהלים משק בית משותף.

במצב האמור, כאשר אין פרמטרים קבועים וברורים להגדרה של "ידועים בציבור", ישנה חשיבות גדולה לכך שבני זוג, או מי מהם, שסבורים שהקשר ביניהם הפך "רציני" ולפיכך הם יכולים להיחשב כ"ידועים בציבור", יחתמו על הסכם ממון, שבמסגרתו יגדירו את הקשר ביניהם ויקבעו את המשטר הרכושי שיחול עליהם.

תקופת החיים כ"ידועים בציבור"

גם אם נקבע שבני זוג הם "ידועים בציבור", עדיין צריך יהיה לקבוע את התקופה שבה חיו בני הזוג כ"ידועים בציבור". בניגוד לבני זוג נשואים (שלגביהם יש טקסי חתונה וטקסי גירושין), כאשר מדובר ב"ידועים בציבור", אין טקסים שמגדירים מתי מתחילה תקופת היותם של בני הזוג "ידועים בציבור", ומתי היא מסתיימת. לכן לעיתים קרובות קשה להגדיר את התקופה המדויקת שבה חיו בני הזוג כ"ידועים בציבור".

חזקת השיתוף אצל ה"ידועים בציבור"

חזקת השיתוף שנקבעה במקור לגבי בני זוג נשואים, מוחלת על ידי בתי המשפט גם על בני זוג שהם "ידועים בציבור".

חזקת שיתוף מוגבלת באשר ל"ידועים בציבור"

בהתאם לפסיקת בית המשפט, הרי ש"חזקת השיתוף" בין "ידועים בציבור" הינה מוגבלת יותר מאשר כאשר מדובר בבני זוג נשואים. דהיינו, בניגוד לבני זוג נשואים, שבמקרה שלהם בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שיש "חזקת שיתוף" ביניהם, הרי לגבי בני זוג "ידועים בציבור" יהיה צורך להוכיח לבית המשפט כי אכן הייתה כוונת שיתוף בין בני הזוג.

קביעת התקופה שעליה תחול "חזקת השיתוף"

הכלל הוא שממועד הפיכתם של בני הזוג ל"ידועים בציבור" ועד למועד הפירוד ביניהם, תחול על בני הזוג "חזקת השיתוף". לפיכך, כל הרכוש שנצבר על ידי בני הזוג בתקופת היותם "ידועים בציבור" יהיה רכוש משותף שיחולק באופן שווה בין בני הזוג.

הצורך בהסכם ממון כאשר מדובר ב"ידועים בציבור"

במצב האמור, כאשר אין חוק שמסדיר את המשטר הרכושי בין בני זוג "ידועים בציבור", הרי שבמקרה של "ידועים בציבור" יש פחות וודאות, בהשוואה לבני זוג נשואים, באשר לזכויותיהם וחובותיהם.

לא די בכך שבני זוג לא יכולים לדעת מראש מה יקבע בית המשפט באשר לחלוקת הרכוש ביניהם במקרה של פירוד. הרי שבמקרה של "ידועים בציבור", גם אם יוכח לבית המשפט שיש מקום להחיל על בני הזוג את "חזקת השיתוף", כלל לא ברור על איזו תקופה תחול ביניהם "חזקת השיתוף", שכן לא היה טקס שקבע מתי הם החלו להיחשב כ"ידועים בציבור", ולא היה טקס שקבע מתי סיימו להיות "ידועים בציבור".

חשיבות כתיבת צוואה של בני זוג "ידועים בציבור"

בהתאם לדין הישראלי, בני זוג "ידועים בציבור" הם יורשים חוקיים זה של זה, ולכן, בהיעדר צוואה, בן הזוג ה"ידוע בציבור" הינו יורש חוקי של בן הזוג שלו (בדומה לבני זוג נשואים).

לעיתים ישנו רושם כי מאחר שבני הזוג אינם נשואים, כי אז ה"ידוע בציבור" לא אמור לקבל חלק מהירושה. הרושם המוטעה הזה מביא פעמים רבות לתוצאה לא רצויה למוריש, תוצאה שהיה ניתן למנוע בנקל, אם המוריש היה כותב צוואה.

אימוץ הוראות חוק יחסי ממון באמצעות הסכם ממון

כאמור, חוק יחסי ממון לא חל על היחסים הרכושיים של "ידועים בציבור". ואולם, "ידועים בציבור" שמבקשים להחיל עליהם את ההסדר הרכושי הקבוע בחוק יחסי ממון, יכולים לחתום ביניהם על הסכם ממון, שיקבע כי בני הזוג מבקשים להחיל על היחסים הרכושיים ביניהם את ההסדרים הקבועים בחוק יחסי ממון.

אישור הסכם ממון של "ידועים בציבור"

בחוק יחסי ממון נקבע כי הסכם ממון בין בני זוג נשואים יהיה בעל תוקף משפטי מחייב רק לאחר אישורו של ההסכם כדין, בהתאם להוראות החוק.

ואולם, מאחר שחוק יחסי ממון אינו חל כאמור על "ידועים בציבור", הרי שבמקרה של "ידועים בציבור" אין חובה לאשר הסכם ממון בין "ידועים בציבור", כפי שהדבר מתחייב כאשר מדובר בהסכמי ממון בין בני זוג נשואים.

חתימה על הסכם ממון נוסף במקרה של נישואין

לעיתים, לאחר שבני זוג חתמו על הסכם ממון כ"ידועים בציבור", הם מחליטים להינשא. באם בני הזוג שחתמו על הסכם ממון כ"ידועים בציבור" נישאים תקופה קצרה לאחר החתימה ואישור ההסכם, במקרה כזה ניתן יהיה אולי לראות בהסכם שנחתם ביניהם כ"ידועים בציבור" כהסכם שנחתם לקראת הנישואין, ונועד בעצם להסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג בתקופת הנישואין.

ואולם, באם בני הזוג חתמו על הסכם ממון כ"ידועים בציבור" על מנת להסדיר את יחסיהם כ"ידועים בציבור", והם לא נישאו בסמיכות לחתימה על ההסכם, במקרה כזה, אם בני הזוג יבקשו להינשא בעתיד, יהיה עליהם לחתום על הסכם ממון נוסף, שבו תהיה התייחסות לתקופת הנישואין של בני הזוג. הסכם הממון הנוסף, שיתייחס לתקופת הנישואין, יהיה חייב לקבל אישור כדין, בהתאם לדרכים הקבועות בחוק יחסי ממון.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון בשנת 2010 בעת היותם "ידועים בציבור". לאחר 10 שנים יוסף ויוספה נישאו, ואולם הם לא חתמו על הסכם ממון חדש. במקרה כזה, כנראה שבית המשפט יקבע כי הסכם הממון עליו חתמו בני הזוג כ"ידועים בציבור" תקף רק לגבי התקופה שבה חיו הצדדים כ"ידועים בציבור". ואולם, מאחר שלא חתמו על הסכם ממון חדש שהתייחס לתקופת הנישואין, אזי בתקופת הנישואין יחולו עליהם הוראות חוק יחסי ממון.

ראו גם: היכרות עם חוק יחסי ממון · הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · להסתדר ללא הסכם ממון

הסכמי ממון בנישואין פרק ב'

כך לדוגמא

יוסף ויוספה התגרשו כאשר לבני הזוג היו 2 ילדים משותפים.

לאחר גירושיו מיוספה החליט יוסף להתחתן עם ג'וספין ( שהתגרשה מג'וש ).

בניסוח של הסכם ממון של יוסף וג'וספין בני הזוג הסדירו, בין השאר, את העניינים הבאים:

• קבעו אלו נכסים שצבר כל אחד מהם בנישואיהם הקודמים יישארו בבעלותם הנפרדת גם לאחר הנישואין.
• קבעו מה יהיו הנכסים המשותפים.
• קבעו את חלוקת ההוצאות השוטפות ביניהם.
• קבעו כיצד ימומנו הוצאות הילדים של בני הזוג מנישואים קודמים.
• קבעו כללי טיפול והתנהגות עם ילדי בן/ת הזוג האחר.

ראו גם: הסדרת הרכוש שנצבר לפני הנישואין במסגרת הסכם ממון · הסדרת הרכוש שיצבר בתקופת הנישואין במסגרת הסכם ממון · הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון

תפקידו של עורך הדין

בחוק לא קיימת חובה להיעזר בעורכי דין לצורך הכנת הסכם ממון. בני זוג המבקשים לחתום על הסכם ממון יכולים להכין בעצמם הסכם ממון, ללא סיוע של עורך דין.

ואולם, לאור חשיבותו ומורכבותו של הסכם הממון, מומלץ מאוד להסתייע בעורך דין לשם הכנת ואישור ההסכם.

עורך הדין יוכל לסייע לבני הזוג להבין גם היבטים של מיסוי שקשורים להסכם הממון, ואף יתייחס לצורך בהכנת צוואות בנוסף להסכם הממון.

ייצוג/יעוץ משפטי אישי או זוגי

בתהליך הכנת הסכם ממון ישנן שתי אפשרויות של ייצוג משפטי לבני הזוג. האפשרות הראשונה היא שכל אחד מבני הזוג יקבל ייצוג משפטי נפרד, והאפשרות השנייה היא שיהיה לבני הזוג עורך דין משותף.

שיטה ראשונה: עורך דין אישי

בדרך זו כל אחד מבני הזוג יקבל סיוע מקצועי עצמאי, שיגן על האינטרסים שלו ועל זכויותיו החוקיות.

שיטה שנייה: עורך דין זוגי

בני הזוג יבחרו יחד עורך דין שיכין עבורם את ההסכם. עורך הדין ישמש כגורם מקצועי וניטרלי, שאינו נוטה לצד כלשהו, ופועל למציאת פתרונות הוגנים לשני בני הזוג.

איך בוחרים עורך דין מתאים?

הסכם ממון ממשיך להיות חלק חשוב מאוד בחיי בני הזוג, גם שנים רבות לאחר החתימה על ההסכם. הסכם ממון פגום עלול לפגוע ביחסי בני הזוג, לפגוע בוודאות ובביטחון של בני הזוג, ואף לגרור את בני הזוג בעתיד להליכים משפטיים מיותרים, יקרים וקשים. ולכן, לבחירת עורך הדין שמכין את ההסכם יש חשיבות רבה.

מעבר ליכולות המקצועיות של עורך הדין, כאשר מדובר בהסכם ממון ישנה חשיבות רבה גם לכך שעורך הדין שיכין את ההסכם יהיה מספיק רגיש ליחסים שבין בני הזוג. פעמים רבות בני הזוג אינם לוקחים בחשבון את החשיבות הרבה בבחירת עורך דין רגיש, שיוכל לאפשר לבני הזוג להכין את ההסכם באופן נעים ומכבד, תוך התחשבות בצרכים ובאינטרסים של שני בני הזוג.

מעבר לכך, ישנם עוד פרמטרים שכדאי לשקול בבחירת עורך הדין המתאים:

מזג נוח

עורכי הדין העוסקים בענייני משפחה הם פעמים רבות עורכי דין שיודעים להיות "לוחמניים", ומכוונים להשגת מקסימום הישגים ללקוח/ה שלהם, לעיתים גם על חשבון הצרכים והאינטרסים של בן/ת הזוג.

לעומת זאת, כאשר אנו מחפשים עורך דין לשם הכנת הסכם ממון, הרי שלא נחפש דווקא את עורך הדין הלוחמני, אלא נחפש את עורך הדין בעל המזג הנוח, שיודע להיות עדין ולהתחשב בצרכים ובאינטרסים של שני בני הזוג, שמבקשים לחיות את חייהם יחד.

מומחיות

לצד המזג הנוח של עורך הדין, חשוב לוודא כמובן כי עורך הדין יכול "לספק את הסחורה" גם בתחום המקצועי. בתחום עריכת הדין (כמו לדוגמה בתחום הרפואה) ישנן התמחויות שונות של עורכי דין, ולכן מומלץ לבחור בעורך דין שעוסק ומתמחה בתחום של דיני המשפחה, עם התמחות ספציפית בהכנת הסכמי ממון.

ניסיון

כמו בכל דבר בחיים, לניסיון יש חשיבות מכרעת. חז"ל אמרו "אין חכם כבעל ניסיון". הדבר נכון גם לעניין בחירת עורך הדין לשם הכנת הסכם ממון, שכן כאשר עורך הדין שיכין לבני הזוג את הסכם הממון התנסה כבר בהכנת הסכמי ממון רבים ודומים, הרי שישנו סיכוי גבוה שעורך דין כזה יוכל לסייע לבני הזוג למצוא את ההסדרים הנכונים והמתאימים להם ביותר.

תקשורת בין אישית

בהכנה של הסכם ממון ראוי שתתקיים בין עורך הדין לבין בני הזוג תקשורת אישית טובה ואמינה. כאשר קיימת תקשורת חיובית בין עורך הדין לבין בני הזוג, הרי שיהיה קל יותר לקיים את תהליך הכנת ההסכם באווירה טובה ותוך שיתוף פעולה.

שכר טרחת עורך הדין

לשם קביעת שכר הטרחה בגין הכנת הסכם ממון ואישורו, ישנם מספר מסלולים מקובלים:

• סכום שכר טרחה כולל: ניתן לסכם עם עורך הדין על סכום שכר טרחה כולל עבור הכנת הסכם הממון ואישורו. סכום שכר הטרחה הכולל אמור לכלול את המשא ומתן בין בני הזוג לצורך הכנת ההסכם, את ניסוח ההסכם ואת אישור ההסכם בהתאם להוראות החוק. תשלום שכר טרחה כולל מתאים בדרך כלל לבני זוג שאין ביניהם חילוקי דעות מהותיים באשר לתוכנו של הסכם, ולכן מדובר בהליך לא ארוך ומורכב (שאינו דורש הליך גישור).
• שכר טרחה לפי שעות העבודה: ניתן לסכם עם עורך הדין על קביעת שכר טרחה לפי מספר שעות העבודה שידרשו לעורך הדין לצורך הכנת ההסכם. המסלול האמור יתאים לבני זוג שמבקשים להכין הסכם ממון, ואולם יש ביניהם מחלוקות רבות, ולפיכך יש צורך לנהל בעניינם הליך של גישור, בניסיון להביא את בני הזוג לידי הסכמות שיהוו את הבסיס להסכם הממון.

שמירת סודיות על ידי עורך הדין

מטבע הדברים, כאשר עוסקים בהכנת הסכם ממון, יש צורך פעמים רבות לספר לעורך הדין על עניינים אישיים. לפיכך חשוב שבני הזוג ידעו כי בהתאם לכללי האתיקה המקצועית של עורכי הדין, חלה על עורכי הדין חובת סודיות.

לא להתבייש

חשוב שבני הזוג יהיו גלויים עם עורך הדין, כך שכאשר עניין מסוים לא הובן להם, הם לא יתביישו לומר זאת לעורך הדין. כאמור, מדובר בהסכם חשוב ומשמעותי מאוד לעתידם של בני הזוג, ולכן חשוב להקפיד להבין בצורה טובה ומלאה את הוראות ההסכם.

ראו גם: הרכיבים הדרושים להכנת הסכם ממון מוצלח · הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון · יצירת קשר

הרכיבים הדרושים להכנת הסכם ממון מוצלח

כאשר אנו רוצים שהמאכל שאנו מכינים יהיה מוצלח במיוחד, חשוב שהמתכון להכנת המאכל יכיל שילוב של חומרי גלם טובים. גם כאשר מדובר בהכנת הסכם ממון, יש חשיבות רבה לשילוב של חומרי גלם טובים בהכנת ההסכם.

חומרי הגלם הטובים הללו הם: שקיפות, הוגנות ושיתוף פעולה.

שקיפות

בתהליך הכנת הסכם הממון חשוב שתהיה בין בני הזוג פתיחות מלאה לגבי הכוונות האמיתיות והמצב הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. שקיפות מלאה בין בני הזוג בהכנת הסכם הממון תאפשר תחושת אמון, החשובה כל כך להתחלת חייהם המשותפים של בני הזוג.

ישנם שני עניינים מרכזיים שחשוב שבני הזוג יהיו "שקופים" לגביהם בעת הכנת הסכם הממון:

• גילוי מלא לגבי הנכסים וההתחייבויות של בני הזוג: כל אחד מבני הזוג צריך לגלות באופן מלא את כל הנכסים וההתחייבויות הכספיות שיש בבעלותו, כולל חסכונות, נכסי נדל"ן, משכנתאות, חובות וכו'.
• חשיפת כוונות עתידיות: חשוב שבני הזוג ינהלו ביניהם דיאלוג פתוח לגבי ציפיות ושאיפות כלכליות עתידיות.

הוגנות

הוגנות משמעה שבני הזוג מכירים זה בזה כשותפים שווי זכויות וחובות. דהיינו, הוגנות צריכה להתבסס על ההכרה שבני הזוג שווים, ללא תלות במעמד חברתי, השכלה או רקע כלכלי.

לצד הוגנות בתהליך הכנת ההסכם, יש לדאוג כמובן להוגנות גם בתוצאה הסופית.

את צמצום הפערים ניתן להשיג באמצעים שונים:

• קביעת שיתוף בן/ת הזוג בחלק מהרכוש הנפרד שנצבר לפני הנישואין.
• קביעת מנגנון של שיתוף מדורג, שלפיו תתקיים עלייה הדרגתית באחוזי השיתוף של בן/ת הזוג החלש כלכלית, ככל שהנישואין ימשכו זמן רב יותר.
• קביעת מנגנון המאפשר התאמת ההסכם לשינויים משמעותיים בחיי בני הזוג, כמו לידת ילדים, שינויים בקריירה וכו'.

באמצעות אימוץ הדרכים הללו ניתן יהיה ליצור איזון בין הגנה על הרכוש האישי, לבין הכרה בחשיבות השיתוף הזוגי ובתרומה המשותפת לאורך זמן.

שיתוף פעולה

הסכם ממון אמור לשקף את צרכיהם של שני בני הזוג, ולכן יש להכין את ההסכם תוך כדי שיתוף פעולה.

באמצעות שיתוף פעולה יהיה קל יותר לבני הזוג לטפל בנושאים רגישים ומורכבים שעולים לעיתים במסגרת תהליך הכנת הסכם ממון.

ראו גם: תפקידו של עורך הדין · הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון · נושאים שלא ראוי להסדיר במסגרת הסכם ממון

הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון

הוראות אופרטיביות

הסכם הממון אמור להסדיר בפועל את יחסי הממון של בני הזוג במשך תקופה ארוכה, ולכן יש לדאוג להסכם שיכלול הוראות אופרטיביות ברורות ומעשיות.

כך לדוגמה: נניח שיוסף ויוספה מבקשים לקבוע בהסכם ביניהם כי במקרה של פירוד, הדירה המשותפת שלהם תימכר, והתמורה שתתקבל ממכירת הדירה תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.

במצב כזה ראוי שבהסכם הממון יהיה פירוט מדויק של הליך מכירת הדירה, לרבות התייחסות מפורטת לשאלות הבאות:

• איך יתנהל הליך מכירת הדירה?
• מי ינהל את הליך המכירה של הדירה?
• בתוך כמה זמן יצטרכו בני הזוג למכור את הדירה?
• מה יקרה אם הצדדים לא יצליחו למכור את הדירה במועד שנקבע בהסכם?
• האם בני הזוג יתגוררו יחד בדירה בתקופה שהדירה תוצע למכירה?
• איך יתבצע הליך חלוקת התמורה בגין מכירת הדירה?

ללא התייחסות כאמור בהסכם הממון, יצטרכו בני הזוג לקבוע את הליכי מכירת הדירה לאחר הפירוד, וקבלת החלטות מסוג זה במועד הפירוד של בני הזוג תהיה קשה בהרבה.

הסכם ממון אופרטיבי צריך להיות מנוסח על פי העקרונות הבאים:

ניסוח פשוט וברור

פעמים רבות, במסגרת ניסוח הסכם הממון, משתמש עורך הדין במונחים ומושגים משפטיים שלא תמיד בני הזוג מכירים ומבינים. אי הבנה של המונחים והמושגים הללו עלולה להוביל להבנה שגויה וציפיות שונות של בני הזוג באשר להוראות ההסכם, והדבר עלול להוביל למחלוקות וסכסוכים משפטיים בעתיד. ולכן יש לעשות מאמץ לנסח את ההסכם במילים פשוטות, כך שבני הזוג יבינו באופן מדויק את הוראות ההסכם.

קביעת לוחות זמנים

בהסכם הממון נהוג לקבוע לוחות זמנים לביצוע של הוראות ההסכם. קביעת לוחות זמנים מדויקים וברורים בהסכם תקטין את הסיכון שבני הזוג יאלצו לפתוח בהליכים משפטיים עקב מחלוקות באשר למועדים שבהם יש לפעול בהתאם להוראות ההסכם.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה קבעו בהסכם הממון כי במקרה של גירושין הם ימכרו את המטוס הפרטי שלהם, ויתחלקו בתמורה שתתקבל ממכירת כלי הטיס האמור בחלקים שווים.

בהסכם הממון קבעו בני הזוג לוחות זמנים למכירת המטוס, כדלקמן:

• בתוך 10 ימים לאחר הגירושין יוצע המטוס למכירה על ידי בני הזוג.
• בני הזוג ינסו למכור את המטוס בכוחות עצמם בתוך 45 ימים.
• אם בני הזוג לא יצליחו למכור את המטוס בתוך 45 ימים, יאויש עורך הדין אלי קופטר כונס נכסים לשם מכירת כלי הטיס האמור, לכל המרבה במחיר.

לפיכך, לא די שבהסכם יהיה כתוב שהמטוס ימכר במקרה של גירושין, אלא היה צורך לקבוע את דרך המכירה ואת לוחות הזמנים בעניין מכירת המטוס.

התייחסות לכל האפשרויות

במסגרת הסכם הממון יש להתייחס לכל ההתפתחויות והאפשרויות העתידיות הרלוונטיות, ולא להסתפק בהתייחסות למצב הקיים בין בני הזוג במועד חתימת ההסכם.

כך לדוגמה: אם ליוסף יש דירה שרכש לפני הנישואין, ויוסף ויוספה מבקשים לקבוע בהסכם כי הדירה לא תהיה חלק מהרכוש המשותף של בני הזוג, הרי שלא יהיה די בכך שבמסגרת ההסכם יקבע כי הדירה תישאר בבעלות בלעדית של יוסף, אלא יהיה צורך להתייחס במסגרת ההסכם גם למגוון התפתחויות ואפשרויות עתידיות שיכולות להתרחש בעניין הדירה של יוסף:

• מה יקרה אם בעתיד הדירה תימכר? האם התמורה שתתקבל ממכירת הדירה תהיה חלק מהרכוש המשותף, או תישאר רכוש נפרד של יוסף?
• מה יקרה אם בעתיד תירכש דירה חלופית במקום הדירה האמורה? האם הדירה החלופית תהיה גם היא רכוש נפרד?
• האם במקרה שבני הזוג יחליטו בעתיד להתגורר בדירה האמורה, ינתנו זכויות בדירה ליוספה?
• האם במקרה שבני הזוג יחליטו לעשות יחד שיפוץ בדירה, ינתנו זכויות בדירה ליוספה?

הימנעות מסתירות פנימיות

יש לדאוג שההסכם יהיה נטול סתירות פנימיות, שכן מצב של סתירה בין סעיפים שונים בהסכם הממון עלול לגרום לבלבול ולפרשנויות מנוגדות להסכם. כמו כן, מקרים קיצוניים של סתירות בהסכם עלולים לערער אף את תוקפו של ההסכם.

פירוט הרכוש והחובות

חשוב שבמסגרת הסכם הממון תהיה רשימה של הנכסים והחובות של כל אחד מבני הזוג. חשוב שרשימת הנכסים והחובות תכלול את כל הנכסים שצברו בני הזוג, לרבות זכויות נדל"ן, חסכונות, זכויות סוציאליות, מוניטין, מניות, בעלות על עסקים וכו', וכן פירוט של ההתחייבויות של כל אחד מבני הזוג.

קביעת מנגנונים לפתרון חילוקי דעות

גם בהסכם ממון המנוסח היטב עלולים להיות חילוקי דעות בקשר לתוכן וליישום ההסכם, ולכן חשוב שההסכם יכלול מנגנונים כגון הליכי גישור ובוררות לפתרון חילוקי הדעות. מנגנונים כאלה יאפשרו לבני הזוג להמשיך וליישם את ההסכם באופן רציף, גם במקרה של חילוקי דעות כאמור.

סעיפי סודיות

במסגרת הסכם הממון בני זוג רשאים לכלול סעיפי סודיות, שנועדו לשמור על אינטימיות ביחס להסכמות שאליהן הגיעו בני הזוג במסגרת ההסכם. במסגרת זו ניתן לכלול התחייבות שלא לחשוף את העובדה שבני הזוג חתמו על הסכם ממון, ו/או התחייבות שלא לחשוף את תוכנו של הסכם הממון.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון. מאחר שיוספה חששה מאוד שיוסף יפרסם את פרטי ההסכם ביניהם בקרב בני משפחתו, היא ביקשה לכלול במסגרת הסכם הממון סעיף שבו יובהר כי בני הזוג מתחייבים שלא לחשוף את פרטי הסכם הממון שביניהם לצד ג', וזאת ללא קבלת הסכמה מראש. בהסכם אף נקבע קנס כספי בגין הפרה של ההסכמה האמורה.

מניעת פרסומים במדיה החברתית

המדיה החברתית הפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של אנשים רבים. במסגרת זו מקובל לשתף מידע ותוכן אישיים, משפחתיים וזוגיים. במצב האמור נוצר לעיתים צורך של מי מבני הזוג למנוע מבן/ת הזוג חשיפה לא רצויה שלו/ה במדיה החברתית.

במסגרת הסכם הממון בני זוג רשאים לכלול התחייבות הדדית שלא לפרסם מידע על בן/ת הזוג במדיה החברתית, ללא קבלת הסכמה מראש.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון. מאחר שיוספה היא אושיית רשת, ביקש יוסף לכלול במסגרת הסכם הממון סעיף שבו יובהר כי יוספה לא תוכל לפרסם מידע על יוסף במדיה החברתית ללא קבלת הסכמתו של יוסף מראש. בהסכם אף נקבע קנס כספי בגין הפרה של ההסכמה האמורה.

חיות מחמד

גידול חיות מחמד נפוץ ופופולרי מאוד בישראל, ולכן מובן שבני זוג, או מי מהם, מגיעים לקשר הזוגי עם חיית מחמד, או שהם מחליטים יחד לאמץ חיית מחמד בתקופת החיים המשותפים.

במסגרת הסכם הממון ניתן להגיע לידי הסכמות באשר למשמורת על חיית המחמד במקרה של פרידה.

כך לדוגמה: בהסכם הממון של יוסף ויוספה הוסכם כי במקרה של פרידה, הכלב ס' ישאר במשמורת משותפת, כך שס' ישהה אצל יוסף בימים א', ג' וה', וישהה אצל יוספה בימים ב', ד' ו־ו'. לגבי סופי השבוע הסכימו הצדדים כי ס' יבלה את סופי השבוע אצל כל אחד מהם לסירוגין.

חוקים מדינתיים ובינלאומיים

הגירה של בני זוג ממדינה למדינה היא תופעה נפוצה במיוחד בעידן הגלובליזציה. בני זוג עשויים לעבור להתגורר במדינה אחרת עקב נסיבות של עבודה, לימודים, איחוד משפחות, איכות חיים וכו'.

כאשר בני זוג עוברים להתגורר במדינה אחרת, לעיתים יחול על יחסיהם הזוגיים הדין שחל במדינה אליה עברו.

סעיף ביטול

במסגרת הסכם הממון בני זוג רשאים לכלול סעיפים לעניין ביטול תוקפו של ההסכם במועדים מסוימים.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון. בהסכם נקבע כי הבית שיוספה רכשה לפני הנישואין יישאר בבעלותה הבלעדית של יוספה. עם זאת, נקבע בהסכם כי לאחר 20 שנות נישואין יבוטל סעיף ההפרדה הרכושית האמור, כך שהבית של יוספה יהפוך לבית בבעלות משותפת לשני בני הזוג.

כמו כן, במסגרת הסכם הממון בני זוג רשאים לכלול סעיפים לעניין ביטול תוקפו של ההסכם בהתקיים תנאים מסוימים.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון. בהסכם נקבע כי הבית שיוספה רכשה לפני הנישואין יישאר בבעלותה הבלעדית של יוספה. עם זאת, נקבע בהסכם כי לאחר שיוולדו לבני הזוג 2 ילדים משותפים, יבוטל סעיף ההפרדה הרכושית האמור, כך שהבית של יוספה יהפוך לבית בבעלות משותפת לשני בני הזוג.

במסגרת הסכם הממון ניתן להגיע לידי הסכמות גם על ביטול תוקפו של ההסכם באופן הדרגתי.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון. בהסכם נקבע כי הבית שיוספה רכשה לפני הנישואין יישאר בבעלותה הבלעדית של יוספה. עם זאת, נקבע בהסכם כי לאחר שיוולד לבני הזוג ילד/ה משותף, יוסף יהפוך לשותף ב-25% מהבעלות על הדירה של יוספה, ולאחר שיוולדו לבני הזוג 2 ילדים משותפים, יבוטל באופן מוחלט סעיף ההפרדה הרכושית האמור, כך שהבית של יוספה יהפוך לבית בבעלות משותפת לשני בני הזוג.

ציון שמות עורכי הדין

בהסכם הממון מומלץ לרשום את שמות עורכי הדין שעימם התייעצו בני הזוג לפני חתימת ההסכם. רישום שמות עורכי הדין יקשה על העלאת טענה עתידית, שלפיה אחד מבני הזוג לא הבין את הוראות ההסכם או לא היה מודע להשלכות המעשיות והמשפטיות של ההסכם, שכן בהסכם מצוין כי בני הזוג זכו לקבל ייעוץ משפטי, ואף מצוינים שמות עורכי הדין שהעניקו לבני הזוג את הייעוץ המשפטי.

ציון הכוונה להכין צוואות

בהסכם הממון ניתן לציין כי בנוסף להסכם הממון, בני הזוג מתכוונים להכין צוואה, ובמסגרתה הם יקבעו הוראות המתייחסות להורשת רכוש וקביעת היורשים של כל אחד מהם.

ציון זכויות האישה לפי כתובתה

כאשר מכינים הסכם ממון לבני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל, יש ליתן את הדעת לכך שבנוסף לזכויות ולחובות של בני הזוג בהתאם להסכם, יש לאישה גם זכויות בהתאם לכתובה.

האישה אינה רשאית לוותר על הזכויות המוקנות לה בהתאם לכתובה, לפיכך מומלץ לציין בהסכם הממון כי בני הזוג מודעים לכך שההסדרים הרכושיים הקבועים בהסכם הממון הם בנוסף לזכויות האישה בהתאם לכתובתה.

קביעת הדרך לביצוע שינויים בהסכם

בדרך כלל הסכם ממון נחתם בין בני הזוג בתקופת תחילת הקשר הזוגי, וההסכם אמור להתייחס לתרחישים עתידיים בחייהם של בני הזוג. ואולם, לא תמיד בני הזוג מסוגלים להגיע לידי הסכמות לגבי תהליכים עתידיים ביניהם, בנקודת הזמן של החתימה על הסכם הממון.

לפיכך, במסגרת הסכם הממון יכולים בני הזוג להסכים כי בעתיד הם יעדכנו את הוראות ההסכם.

יש לחתום על כל עמודי ההסכם

מומלץ שבני הזוג יחתמו על תחתית כל אחד מעמודי ההסכם, ולא רק על העמוד האחרון של ההסכם. בדרך זו לא יהיה ספק לגבי הסכמת הצדדים לגבי כל סעיפי ההסכם.

ראו גם: הרכיבים הדרושים להכנת הסכם ממון מוצלח · נושאים שלא ראוי להסדיר במסגרת הסכם ממון · חתימה ואישור הסכם הממון

מניעת סרבנות גט

בני זוג יהודים שמתחתנים כדת משה וישראל צריכים לדעת שבמקרה, וחלילה, מי מבני הזוג יבקש להתגרש, הרי שבכדי לסדר גירושין יהיה צורך בקבלת הסכמה של בן/ת הזוג, ובהיעדר הסכמה כזו לא ניתן יהיה להתגרש.

השלכות סרבנות מתן הגט על האישה

בהתאם להלכה היהודית ניתן לאפשר לבעל מסורב הגט להינשא לאישה נוספת, בעוד הדבר אינו אפשרי כאשר מדובר באישה.

בנוסף, באם אישה מסורבת גט תקיים קשר זוגי עם גבר אחר, ויוולד לה ולבן הזוג החדש ילד משותף, כי אז הילד שייוולד לאישה הנשואה יחשב כממזר בהתאם לדין הדתי היהודי. לעומת זאת, אם לבעל יוולד ילד מקשר זוגי מחוץ לנישואין, הרי שילדו לא יחשב ממזר.

לפיכך, במצב הקיים ישנה חשיבות לנסות ו"לנצל" את העובדה שבני הזוג מבקשים להסדיר את ענייני הרכוש ביניהם במסגרת הסכם הממון, גם על מנת לנסות ולהפחית את הסיכון לסרבנות מתן גט.

ואכן, במסגרת הסכם הממון ניתן להסכים על כך שבן זוג שיעכב את מתן הגט יחויב בקנס כספי, שיהפוך את סרבנות הגט ללא כדאית עבורו.

"הסכם מאהבה" של ארגון רבני צהר

ארגון רבני צהר ניסח הסכם שמטרתו למנוע מצבים של סרבנות מתן גט. ההסכם האמור מנסה למנוע סרבנות מתן גט באמצעות הטלת סנקציות כלכליות על בן הזוג שיסרב ליתן גט.

הבעיה הקיימת באשר לניסיון למנוע סרבנות גט באמצעות הסכם ממון

בהתאם להלכה, הגט צריך להינתן מתוך רצון חופשי. ולכן, ניתן לטעון כי הפעלת סנקציות ו"איומים" על מנת להביא את בן הזוג להסכים להתגרש פוגעת בעקרון המחייב, שהגט יינתן מתוך רצון חופשי.

ואכן, בהתאם לעמדת בתי הדין הרבניים, באופן עקרוני, הסכמי טרום נישואין הקובעים סנקציות כלכליות על בן הזוג על מנת למנוע ממנו את הסירוב להתגרש, יכולים להתפרש ככאלה הפוגעים בכשרות הגט.

לפיכך, למרות שישנם זוגות רבים החותמים על הסכמים שנועדו למנוע מצב של עגינות, הרי שלא ברור האם הסכמים אלו יוכרו על ידי בתי הדין הרבניים כהסכמים בעלי תוקף משפטי מחייב.

ראו גם: גישור על מים סוערים · הסכם ממון וכתובה · נושאים שלא ראוי להסדיר במסגרת הסכם ממון

נושאים שלא ראוי להסדיר במסגרת הסכם ממון

לא כל דבר שקשור ליחסים הזוגיים ניתן להסדיר במסגרת הסכם ממון. להלן אתייחס לעניינים מסוג זה, שלא רצוי להסדיר במסגרת הסכם הממון.

הוראות הנוגדות את החוק

לא ניתן לכלול בהסכם ממון הוראות שנוגדות את הוראות החוק.

כך לדוגמה: בהתאם לחוק הישראלי, הורים אינם יכולים להתנות או לוותר על זכויות ילדיהם למזונות, שכן זכויות אלו שייכות לילדים עצמם ולא להורים. בנסיבות אלה לא ניתן לכלול בהסכם הממון סעיפים הקובעים כי אחד ההורים מוותר על זכותו לתבוע מזונות עבור הילדים המשותפים של בני הזוג.

קביעת אחריות הורית על ילדים עתידיים

לא מומלץ לקבוע בהסכם הוראות המתייחסות לקביעת אחריות הורית על הילדים העתידיים שייוולדו לבני הזוג.

בדרך כלל בית המשפט לא יאשר הוראות מסוג זה בהסכם הממון, מאחר שכאמור ילדי הצדדים עדיין לא נולדו, ולא ניתן לדעת במועד אישור ההסכם מה יהיו הצרכים של אותם ילדים, איך יתפקדו בני הזוג כהורים עתידיים וכו'.

כך לדוגמה: יוספה ויוסף ביקשו לחתום על הסכם ממון. יוספה דרשה לקבוע בהסכם כי במידה שיהיו לבני הזוג ילדים משותפים, הרי שבמקרה של גירושין, ילדיהם העתידיים של בני הזוג יישארו במשמורתה של יוספה, וכי יוסף יוכל להיפגש עימם בסופי שבוע בלבד.

סביר שסעיף כזה בהסכם הממון לא יאושר על ידי בית המשפט.

קביעת פיצוי במקרה של בגידה

באופן עקרוני ניתן לקבוע במסגרת הסכם ממון שצד שייתפס בוגד בבן/ת הזוג יחויב בפיצוי בגין התנהגותו האמורה.

ואולם, אני סבור שבאופן כללי לא מומלץ להכניס את עניין החשש מבגידה להסכם הממון, וזאת מאחר שהכנסת סעיף כזה עלולה ליצור אווירה של חוסר אמון וחוסר ביטחון ביחסים. כמו כן, קשה להגדיר מהי בגידה באופן משפטי (האם רק קשר פיזי ייחשב בגידה, או גם קשר רגשי?), וכן קשה לקבוע מה רמת ההוכחה הנדרשת להוכחת בגידה לצורך הזכאות לקבלת פיצוי כספי בגינה.

ומה ניתן ללמוד מכך? מהסיפור הזה ניתן ללמוד כי במקרים מאוד מיוחדים, שבהם עוד לפני הנישואין התגלו בגידות בין בני הזוג, ראוי שבהסכם הממון תהיה התייחסות לסכנה שההתנהלות הבוגדנית, שהייתה קיימת לפני הנישואין, תמשיך להתקיים גם בתקופת החיים המשותפים.

ראו גם: הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון · הרכיבים הדרושים להכנת הסכם ממון מוצלח · ביטול הסכם ממון

גישור על מים סוערים

במצבים שבהם ישנן מחלוקות בין בני הזוג באשר לתוכנו של הסכם הממון, או אפילו באשר לשאלה האם יש מקום לחתום על הסכם ממון, הליך הגישור יכול להוות הזדמנות לבני הזוג לנסות ולהסדיר את המחלוקות.

יתרונות הליך הגישור

• באמצעות הליך הגישור ניתן לבחון, בסיוע המגשר, את האינטרסים האמיתיים של בני הזוג.
• באמצעות הליך הגישור ניתן להגיע לפתרונות שבני הזוג לא חשבו עליהם.
• הליך הגישור יכול להגביר את האמון וההכרה בין בני הזוג, ולמנוע מהסכסוך להתפתח ולהחמיר.
• הגישור יכול להתבצע בפרטיות ובסודיות.
• בהליך הגישור יש לבני הזוג שליטה מוחלטת על התוצאה הסופית.

חסרונות הליך הגישור

• ישנה סכנה שהליך הגישור יפגע ביחסי בני הזוג.
• ישנה סכנה שהליך הגישור יאלץ את אחד מבני הזוג להתפשר על דברים שאינם רצויים עבורו.
• אם בני הזוג לא יצליחו להגיע לידי הסכם במסגרת הליך הגישור, ישנה סכנה כי יהיה בכך כדי לפגוע ביחסי בני הזוג בעתיד.

4 כללים להליך גישור מוצלח

כדי שניתן יהיה למצות את הסיכוי להגיע לידי הסכמות במסגרת הליך הגישור, חשוב להקפיד על 4 הכללים הבאים:

1. יש לתת את הדעת על כך שלעיתים קרובות הקושי להגיע להסכם אינו נובע רק ממורכבות משפטית או כלכלית, אלא גם ממרכיבים מנטליים, שיש לתת להם מענה רגיש ויסודי במסגרת הליך הגישור.
   רוצה לומר

   במסגרת הליך הגישור יש לתת את הדעת על האופי ועל מצבו המנטלי המיוחד של כל אחד מבני הזוג, תוך התחשבות ברקע החברתי והמשפחתי שממנו הגיע.

2. חשוב ששני בני הזוג יבינו כבר בתחילת ההליך שלא יתכן הליך של גישור ללא פשרה, ויתור והתייחסות לצרכים של שני בני הזוג.
   רוצה לומר

   בני זוג שבמסגרת הליך הגישור יתבצרו בעמדותיהם הראשונות, לא יצליחו להגיע לידי הסכם.

3. הליך גישור אמור לסייע לבני הזוג להבין את נקודת המבט והצרכים של בן/ת הזוג.
   רוצה לומר

   יש לשאוף להגיע לידי הסכמות שמכבדות את הצרכים והאינטרסים של שני בני הזוג.

4. חשוב שבמסגרת הליך הגישור בני הזוג ינהלו את ההליך בשקיפות מלאה.
   רוצה לומר

   במסגרת הליך הגישור חשוב שכל אחד מבני הזוג יציג מידע מפורט על הרכוש וההכנסות שלו.

בחירת המגשר

המגשר אמור לעשות מאמץ רב על מנת לנסות ולהבין את הצרכים והרצונות של בני הזוג, לזהות את הצרכים העמוקים של בני הזוג, ואת החששות והצרכים הרגשיים שלהם.

לפיכך חשוב לבחור במגשר וותיק ומיומן, שמתמחה בגישור להכנת הסכמי ממון בין בני זוג.

האמון של בני הזוג במגשר

אחד הגורמים המרכזיים להצלחת הליך הגישור הוא האמון במגשר, שכן הצדדים חייבים להאמין שהמגשר פועל בצורה ניטרלית ומתוך שיקולים של הוגנות.

האמון במגשר יקל על בני הזוג להיות פתוחים וכנים בפני המגשר.

שילוב מומחים בהליך הגישור

במהלך הליך הגישור יתכנו מקרים שבהם יהיה צורך להסתייע במומחים חיצוניים, לשם מציאת פתרונות הדורשים מומחיות בתחומים שונים.

כך לדוגמה: ייתכן שיהיה צורך בייעוץ של מומחה בתחום המיסים, על מנת לקבל את המידע הרלוונטי שיסייע לבני הזוג להגיע לידי פתרון שבמסגרתו ישלמו בני הזוג מס מופחת בגין נכסי הנדל"ן שלהם.

שילוב בני משפחה בהליך הגישור

שילוב הורים ובני משפחה אחרים בהליך הגישור יכול לעיתים לסייע לבני הזוג להצליח להגיע לידי הסכמות, שכן פעמים רבות בני המשפחה מעורבים ממילא במחלוקת בין בני הזוג, ומתוך כך הם יכולים גם לסייע בפתרון המחלוקות.

ראו גם: מניעת סרבנות גט · סמכויות מיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה · הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון

חתימה ואישור הסכם הממון

החתימה על הסכם הממון

לאחר שבני הזוג הצליחו להגיע לידי נוסח מוסכם של הסכם הממון, מגיע שלב החתימה על ההסכם.

באופן עקרוני, בני הזוג לא חייבים לחתום על הסכם במשרד עורך הדין שהכין עבורם את ההסכם, ואולם פעמים רבות החתימה על ההסכם מתבצעת במשרדו של עורך הדין.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון והגישו בקשה לאישור ההסכם בבית המשפט לענייני משפחה. במועד הדיון שנקבע לצדדים לאישור ההסכם, החליטה יוספה לחזור בה מהסכמתה לסעיף בהסכם הקובע כי היא מוותרת על מחצית מזכויות הפנסיה של יוסף.

במקרה כזה, בית המשפט לא יאשר את ההסכם עליו חתמו הצדדים, ולהסכם לא ינתן תוקף משפטי מחייב.

כאמור, רק לאחר שהסכם הממון אושר כדין, הרי שהסכם הממון יהיה בעל תוקף משפטי מחייב.

אישור הסכם ממון בבית המשפט לענייני משפחה

בני זוג המבקשים לאשר את הסכם הממון בבית המשפט לענייני משפחה צריכים לגשת למזכירות בית המשפט ולהגיש עותק חתום של ההסכם.

הדיון לאישור ההסכם

לאחר הגשת הבקשה לאישור הסכם הממון למזכירות בית המשפט, ייקבע לצדדים מועד לדיון לאישור ההסכם.

במהלך הדיון השופט יקריא את סעיפי ההסכם לבני הזוג, ויבקש מבני הזוג להצהיר שהם הבינו את הוראות ההסכם ושחתמו על ההסכם מרצונם החופשי.

יתכן שהשופט ישאל את בני הזוג שאלות על ההסכם, בכדי לוודא שהם אכן מבינים את האמור בהסכם ואת השלכותיו.

כך לדוגמה: אם אחד מבני הזוג מוותר במסגרת ההסכם על זכויות שמוקנות לו בהתאם לחוק יחסי ממון, אזי יתכן מאוד שהשופט יברר בדיון האם אותו בן זוג מודע לכך שעקב ההסכם הוא מוותר על הזכויות שמוקנות לו בהתאם לחוק יחסי ממון.

בסיום הדיון, בית המשפט יאשר את הסכם הממון ויתן להסכם תוקף של פסק דין. בפרוטוקול הדיון יצוין כי בית המשפט התרשם שהצדדים הבינו את תוכן ההסכם וחתמו על ההסכם מתוך רצון חופשי.

שופט אחד למשפחה אחת

בבתי המשפט לענייני משפחה חל העיקרון של "שופט אחד למשפחה אחת". ולכן, באם בעתיד יגיש מי מבני הזוג תביעה לבית המשפט לענייני משפחה בעניין תוקפו, אכיפתו או פרשנותו של ההסכם, כי אז כנראה שהתביעה תדון אצל אותו שופט שאישר את הסכם הממון (אלא אם אותו שופט עבר לכהן בבית משפט אחר או פרש לגמלאות).

אישור הסכם ממון בבית הדין הדתי

בני זוג שנישאו בהתאם לדין הדתי שלהם יכולים לבחור האם לאשר את הסכם הממון ביניהם בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית הדין הדתי הרלוונטי לעניינם.

• ליהודים – בית הדין הרבני.
• למוסלמים – בית הדין השרעי.
• לנוצרים – בתי הדין הכנסייתיים.
• לדרוזים – בית הדין הדרוזי.

גם בבית הדין הדתי מחויב הגורם המאשר לבחון את ההסכם ולוודא שההסכם נחתם לאחר שבני הזוג הבינו את הוראות ההסכם וחתמו עליו מרצון חופשי.

אישור ההסכם בפני נוטריון

נוטריון מוסמך לאשר רק הסכמי ממון של בני זוג שעדיין לא נישאו. בני זוג שכבר נישאו ומבקשים לאשר את הסכם הממון יצטרכו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי.

כמו בית המשפט לענייני משפחה ובית הדין הדתי, גם הנוטריון אמור לוודא שבני הזוג מבינים את תוכנו של הסכם הממון, וכן שבני הזוג מודעים להשלכותיו של ההסכם.

אישור הסכם הממון בפני רושם הנישואין

אישור הסכם הממון בפני רושם הנישואין היא האפשרות הפחות מקובלת לאישור הסכם ממון. רושם הנישואין אמור לאשר את ההסכם בעת עריכת הנישואין.

אישור הסכם ממון של "ידועים בציבור"

כאמור, "ידועים בציבור" אינם מחויבים לאשר את הסכם הממון בפני גורם מוסמך, שכן חוק יחסי ממון המחייב אישור של הסכם ממון חל רק לגבי בני זוג נשואים או בני זוג המתכוונים להינשא.

עם זאת, גם "ידועים בציבור" רשאים להגיש בקשה לאישור הסכם הממון בבית המשפט לענייני משפחה.

מקרים בהם לא ניתן יהיה לאשר את ההסכם

למרות שבדרך כלל אין בעיה לאשר את הסכם הממון בפני הגורם שאמור לאשר את ההסכם, ישנם מקרים בהם הגורם שאמור לאשר את ההסכם יסרב לאשר את הסכם הממון. להלן דוגמאות למקרים כאלה:

• לא יאושר הסכם שיש בו חוסר צדק קיצוני. הגורם שאמור לאשר את ההסכם מוסמך שלא לאשר הסכם שיש בו חוסר צדק קיצוני.
• לא יאושר הסכם שאחד מבני הזוג אינו מבין את הוראותיו ואת השלכותיו. הגורם המאשר את ההסכם מחויב להתרשם כי שני בני הזוג מבינים באופן מלא את הוראות ההסכם ואת התוצאות הנובעות מחתימתם עליו.
• לא יאושר הסכם שלא נחתם מתוך רצון חופשי של מי מבני הזוג. הגורם המאשר את ההסכם מחויב להתרשם כי החתימה על הסכם הממון נעשתה מתוך רצון חופשי של שני בני הזוג, וללא לחץ בלתי הוגן על מי מהם.
• לא יאושר הסכם הנוגד את הוראות החוק. לעיתים במסגרת הסכם ממון ישנם סעיפים הסותרים הוראות חוק אחרות. במקרה כזה הגורם המאשר רשאי שלא לאשר את הסעיפים הללו בהסכם.

הסכם ממון שלא אושר כדין ואולם בני הזוג נהגו על פיו

במקרה שבני הזוג פעלו בהתאם להוראות הסכם הממון והאמינו שהסכם הממון תקף ומחייב, ואולם בני הזוג לא דאגו לאשר את ההסכם כדין, יתכן שבית המשפט יקבע שיש ליתן להסכם תוקף משפטי מחייב, למרות שההסכם לא אושר כדין.

תוקפו של הסכם ממון שאושר, ואולם בני הזוג לא נהגו על פיו

באופן עקרוני, חוק יחסי ממון קובע כי הסכם ממון שאושר בהתאם לחוק הינו בעל תוקף משפטי מחייב.

ואולם, מה דינו של הסכם ממון שאושר כדין, ואולם בפועל בני הזוג לא נהגו בהתאם להוראות ההסכם?

במקרים כאלו יתכן שבית המשפט יקבע כי בני הזוג זנחו את ההסכם, ולכן לא יינתן להסכם תוקף משפטי מחייב.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון שאושר כדין. בהסכם נקבע כי הדירה שנרכשה על ידי יוספה לפני הנישואין תישאר דירה נפרדת בבעלותה של יוספה בלבד. ואולם בפועל, הדירה האמורה נרשמה על שמם של יוסף ויוספה יחדיו.

במקרה כזה, בית המשפט יקבע כי מדובר בהתנהגות מפורשת ממנה ניתן ללמוד שבני הזוג זנחו את הוראות הסכם הממון, ולכן לא יהיו להוראות ההסכם תוקף משפטי מחייב.

ראו גם: הדגשים חשובים בניסוח הסכם ממון · סוף דבר · ביטול הסכם ממון

הסכם ממון וכתובה

בהתאם לחוק הישראלי, בני הזוג רשאים לחתום על הסכם ממון ובמסגרתו לקבוע את חלוקת הרכוש ביניהם במקרה של גירושין או פטירה. ואולם בנוסף, לגבי בני זוג יהודים שנישאו כדת משה וישראל, קיימות לאישה זכויות כספיות גם מכוח הכתובה.

בנסיבות אלה נשאלת השאלה: האם זה ראוי שהאישה תהא זכאית לקבל, בנוסף לזכויותיה בהתאם לחוק ו/או להסכם הממון, גם את זכויותיה הממוניות בהתאם לכתובה?

כך לדוגמה: ליוסף ויוספה בית משותף ששוויו 2,000,000 ₪. יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון לפיו, במקרה של גירושין, כל אחד מהם יהיה זכאי למחצית מהבעלות על הבית האמור. בנוסף, בכתובה התחייב יוסף לשלם ליוספה סך של 1,000,000 ₪ במקרה של גירושין.

בנסיבות אלה, במקרה ובני הזוג יתגרשו, יוספה אמורה לקבל 1,000,000 ₪ בגין חלקה בבית המשותף, ועוד 1,000,000 ₪ בגין כתובתה. במצב זה, לאחר הגירושין אמור יוסף להישאר ללא רכוש, בעוד יוספה תקבל 2,000,000 ₪.

באילו מקרים יחויב הבעל לשלם לאישה את זכויותיה הממוניות בהתאם לכתובה?

לא בכל מקרה של גירושין בית הדין הרבני יחייב את הבעל לשלם לאישה את זכויותיה הממוניות. ישנה רשימה מצומצמת של תנאים, שבהתקיימם בית הדין יחייב את הבעל בתשלום הכתובה:

• כאשר הגירושין הם ביוזמת הבעל.
• כאשר האישה תובעת גירושין עקב התנהגות פסולה של הבעל, כגון אלימות, בגידה וכו'.
• כאשר האישה תובעת את הבעל בגין הפרה מהותית של התחייבויותיו בהתאם לכתובה.
• במקרה של פטירת הבעל, יורשיו של הבעל מחויבים לשלם לאישה את זכויותיה בהתאם לכתובה.

האם אישה רשאית לוותר בהסכם ממון על זכויותיה בכתובה?

בהתאם להלכה היהודית, אישה רשאית לוותר על כתובתה, בדרך כלל במועד הגירושין. לפיכך ישנם פוסקים רבניים הסוברים שבמסגרת הסכם ממון שנערך לפני הנישואין, או במהלך הנישואין, האישה אינה רשאית לוותר מראש על זכויותיה הממוניות בהתאם לכתובה.

ראו גם: מניעת סרבנות גט · הסכם ממון וצוואה · ביטול הסכם ממון

הסכם ממון וצוואה

בחוק הירושה, תשכ"ה–1965 (להלן: "חוק הירושה"), נקבע כי יש להסדיר את העניינים הרכושיים הקשורים לפטירתו של אדם באמצעות צוואה.

לפיכך נשאלת השאלה מה יהיה הדין במקרה שיהיו סעיפים בהסכם הממון המתייחסים לחלוקת רכוש בין בני הזוג במקרה של פטירה, וסעיפים אלה יסתרו את האמור בצוואה של בני הזוג או מי מהם.

כך לדוגמה: יוסף חתם עם בת זוגו יוספה על הסכם ממון. בהסכם נקבע כי במקרה של גירושין או פטירה של יוסף, יוספה תקבל את כל הרכוש של יוסף. מנגד, יוסף חתם על צוואה לפיה קבע כי הוא מתכוון להוריש לילדיו מנישואין קודמים את כל רכושו.

במקרה כזה נשאלת השאלה: האם לאחר פטירתו של יוסף תהא יוספה זכאית לקבל את כל רכושו של יוסף בהתאם לקבוע בהסכם הממון, או שמא ילדיו מנישואין קודמים יקבלו את כל רכושו בהתאם לצוואתו?

אז מי גובר – חוק יחסי ממון או חוק הירושה?

ניסיון להסדיר את המחלוקת האמורה נעשה על ידי בית המשפט העליון, שקבע כי אין התנגשות בין חוק יחסי ממון לבין חוק הירושה, מאחר שחוק יחסי ממון קובע מה היקף העזבון (מה שייך לבעל ומה שייך לאישה), וחוק הירושה קובע את חלוקת העזבון (מי ירש את חלקו של כל אחד מבני הזוג).

כך לדוגמה: ארבעה תרחישים

יוסף נפטר והשאיר אחריו את בת הזוג יוספה ואת 3 ילדיהם המשותפים. בבעלות יוסף ויוספה דירה משותפת.

• אין הסכם ממון ואין צוואה: לפי חוק יחסי ממון, שווי הדירה המשותפת יחולק בין יוסף ויוספה בחלקים שווים. ולפי חוק הירושה, החצי של יוסף ברכוש המשותף יתחלק חצי חצי בין יוספה ובין ילדי הצדדים. התוצאה תהיה שיוספה תקבל 75% משווי הדירה, והילדים יקבלו 25% משווי הדירה.
• אין הסכם ממון, אבל יש צוואה (נניח שהצוואה של יוסף קובעת שכל הרכוש עובר לילדים): לפי חוק יחסי ממון, שווי הדירה המשותפת יחולק בין יוסף ויוספה בחלקים שווים, ולפי הצוואה חלקו של יוסף ברכוש המשותף (דהיינו, מחצית משווי הדירה) יעבור לילדים. התוצאה תהיה שיוספה תקבל 50% משווי הדירה, והילדים יקבלו 50% משווי הדירה.
• אין צוואה, אבל יש הסכם ממון (נניח שהסכם הממון קובע שהדירה תהיה של יוספה בלבד): בהתאם להסכם הממון, הדירה תעבור לבעלותה של יוספה, כך שליוסף לא יהיה חלק בבעלות על הדירה, ולכן יורשיו החוקיים של יוסף, בהתאם לחוק הירושה, לא יהיו זכאים לכל חלק בדירה. התוצאה תהיה שיוספה תקבל 100% משווי הדירה, והילדים יקבלו 0% משווי הדירה.
• יש הסכם ממון ויש צוואה (נניח שבהסכם הממון נקבע כי הדירה תהיה של יוסף ויוספה בחלקים שווים, ובצוואה של יוסף נקבע כי הדירה תהיה רק של הילדים): בהתאם להסכם הממון, שווי הדירה המשותפת יחולק בין יוסף ויוספה בחלקים שווים, ולפי הצוואה חלקו של יוסף ברכוש המשותף (דהיינו, מחצית משווי הדירה) יעבור לילדים. התוצאה תהיה שיוספה תקבל 50% משווי הדירה, והילדים יקבלו 50% משווי הדירה.

ראו גם: הסכם ממון וכתובה · ביטול הסכם ממון · חתימה ואישור הסכם הממון

ביטול הסכם ממון

בני זוג החותמים על הסכם ממון מעוניינים שההסכם שעליו הם חתמו יהיה מסמך משפטי מחייב, שלא ניתן יהיה לבטלו אלא בהסכמת בני הזוג.

ואכן, על מנת לצמצם את האפשרות לבטל הסכם הממון, נקבע בחוק יחסי ממון כי יש לאשר את הסכם הממון באופן שהגורם המאשר את ההסכם יהיה מחויב לוודא שבני הזוג חתמו על ההסכם מרצון חופשי ותוך הבנה מלאה של השלכות ההסכם. בנסיבות אלה יהיה קשה מאוד לטעון בעתיד כי יש לבטל את ההסכם, מאחר שמי מבני הזוג לא הבין את הוראות ההסכם ו/או לא הבין את השלכותיו.

למרות האמור, במקרים מסוימים ונדירים קיימת אפשרות לבטל הסכמי ממון, במקרים בהם ישתכנע בית המשפט כי היו פגמים מהותיים בהליך החתימה ואישור ההסכם.

סוגי הטענות בעניין פגם בהסכם המצדיק את ביטול ההסכם

עושק

בסעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג–1973 (להלן: "חוק החוזים"), נקבע כדלהלן: "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה."

לפיכך ישנם 3 יסודות מצטברים שצריכים להתקיים במסגרת טענת עושק:

1. חולשת צד להסכם: אחד הצדדים להסכם היה מצוי בחולשה שכלית או גופנית, או בחוסר ניסיון או במצוקה, ועקב כך הוא חתם על הסכם הממון לא מתוך רצון חופשי, אלא עקב חולשתו.
2. ידיעת צד להסכם על חולשת הצד השני: לא די בכך שהטוען לעושק יוכיח שהוא היה הצד החלש להסכם. עליו להוכיח כי הצד השני היה מודע לחולשתו וניצל את החולשה הזו, באופן שהחתים אותו על הסכם בניגוד לרצונו.
3. תנאי ההסכם בלתי סבירים וקיצוניים מאוד: לא די בכך שיש צד חלש וצד חזק שידע על חולשתו של הצד החלש, כדי להוכיח שהסכם הממון נחתם עקב עושק. צריך שעקב מצב הכוחות בין הצדדים, תוכן ההסכם יהיה בלתי סביר וקיצוני.

הטעיה

בסעיף 15 לחוק החוזים נקבע כדלהלן: "מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאת הטעיה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו, רשאי לבטל את החוזה. לעניין זה, 'הטעיה' – לרבות אי־גילויים של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות, היה על הצד השני לגלותן."

לפיכך, לצורך הוכחת הטעיה אין די בהוכחה כי ההסכם נחתם עקב טעות, אלא יש להוכיח כי הטעות היא תוצאה של ההטעיה.

כפייה

בסעיף 17(א) לחוק החוזים נקבע כדלהלן: "מי שהתקשר בחוזה עקב כפייה שכפה עליו הצד השני או אחר מטעמו, בכוח או באיום, רשאי לבטל את החוזה."

לפיכך, לצורך הוכחת טענת הכפייה יש להוכיח כי אחד מהצדדים להסכם חתם על ההסכם בתוך כפייה, ולא מתוך רצון חופשי.

מבחן הקשר הסיבתי בין הכפייה לבין החתימה על ההסכם הינו סובייקטיבי, על פי אישיותו של האדם שעליו הופעלה הכפייה. דהיינו, בית המשפט יבחן האם האיום או האלימות שהופעלו על אותו בן זוג שחתם על ההסכם השפיעו עליו, באופן שהוא חתם על ההסכם בניגוד לרצונו.

הסכם הנוגד את תקנת הציבור

בסעיף 30 לחוק החוזים נקבע כדלהלן: "חוזה שכריתתו, תוכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל."

בשנים האחרונות ישנה מגמה בבתי המשפט המרחיבה את השימוש בתקנת הציבור כעילה לביטול הסכמים. אין ספק שהמגמה האמורה פוגעת באפשרות של בני הזוג להסתמך על ההסכם, שכן תמיד קיימת האפשרות שבית המשפט יחליט כי ההסכם או חלק מהוראותיו פוגעים, לדעתו של בית המשפט, בתקנת הציבור.

בני הזוג לא פעלו על פי הוראות הסכם הממון

במצב שבו בני זוג חתמו על הסכם ממון שאושר כדין, ואולם בני הזוג התנהלו שלא בהתאם להוראות ההסכם, כי אז ניתן יהיה לטעון לבטלותו של ההסכם.

כך לדוגמה: יוסף ויוספה חתמו על הסכם ממון שקבע שהדירה שנרכשה על ידי יוסף לפני הנישואין לא תהא חלק מהרכוש המשותף. ואולם מספר שנים לאחר הנישואין, יוסף רשם את יוספה כשותפה בדירה.

בנסיבות אלה ניתן יהיה לטעון כי ברישום יוספה כשותפה בדירה הביע יוסף את רצונו לפעול שלא בהתאם להסכם הממון, ולכן יתכן שבית המשפט יקבע כי במקרה כזה הדירה היא דירה משותפת, למרות שכאמור בהסכם הממון נקבעה הפרדה רכושית בדירה.

ראו גם: חתימה ואישור הסכם הממון · להסתדר ללא הסכם ממון · מבחן פתע

להסתדר ללא הסכם ממון

בחוק יחסי ממון מוצעים לבני הזוג שתי אופציות עיקריות להסדיר את יחסיהם הרכושיים: האחת, שבני הזוג יחתמו על הסכם ממון, והשנייה, שעל בני הזוג יחול ההסדר הרכושי הקבוע בחוק.

בני זוג שאינם מעוניינים בחתימה על הסכם ממון או בהסדרים הרכושיים הקבועים בחוק יחסי ממון, יכולים להסדיר ביניהם את ענייניהם הרכושיים בדרכים אלטרנטיביות.

להלן אתייחס למספר אלטרנטיבות מקובלות לחתימה על הסכם הממון:

רישום הדירה על שם ההורים

פעמים רבות הצורך לחתום על הסכם ממון מתייחס בעיקר לדירה שקיבל מי מבני הזוג כמתנה או כירושה מהוריו. הורים שמבקשים להעניק לילדיהם דירה, חוששים שבמקרה של גירושין של ילדיהם, חלק משווי הדירה שהם התכוונו להעניק לילדיהם יעבור, בניגוד לכוונתם, לבן/ת הזוג של הילד/ה שלהם.

הורים המבקשים להימנע ממצב שבו ילדיהם ידרשו לחתום על הסכם כדי להסדיר את בעלותם הבלעדית של ילדיהם על הדירה, ומעוניינים מצד שני להימנע גם מהסיכון שבן/ת הזוג של ילדיהם יקבל במקרה של גירושין חלק בדירה, יכולים לבחון את האפשרות לרשום את הבעלות על הדירה על שמם בלבד. וכך יוכלו לאפשר לילדיהם ולבן/ת הזוג להתגורר בדירה, מבלי שיהיה חשש שבמקרה של גירושין מחצית משווי הדירה תעבור לידי בן/ת הזוג של ילדיהם.

הסכם הלוואה

כאמור, פעמים רבות הצורך לחתום על הסכם ממון מתייחס לדירה שקיבל מי מבני הזוג כמתנה או ירושה מהוריו, שכן הורים שמבקשים לרכוש עבור ילדיהם דירה חוששים שבמקרה של גירושין של ילדיהם, חלק משווי הדירה שהתכוונו ליתן לילדיהם יעבור לבן/ת הזוג של ילדיהם.

הורים המבקשים להימנע מחתימה על הסכם ממון, ומצד שני להימנע גם מהסיכון שבן/ת הזוג של ילדיהם יקבל במקרה של גירושין חלק בדירה, יכולים לחתום עם ילדיהם ובן/ת הזוג של ילדיהם על הסכם הלוואה, לפיו הדירה תירשם על שם ילדיהם ובן/ת הזוג, ואולם במקביל ייקבע בהסכם כי ההורים נתנו לילדיהם ולבן/ת הזוג הלוואה לשם רכישת הדירה.

במקרה כזה, הרי שאם ילדיהם ובן/ת הזוג יתגרשו, יהיו ילדיהם ובן/ת הזוג שלהם מחויבים להשיב להורים את סכום ההלוואה.

כך לדוגמה: ההורים של יוסף רוצים לרכוש דירה עבור יוסף ואשתו יוספה. ההורים חוששים כי יתכן שבמקרה של גירושין של יוסף ויוספה תקבל יוספה מחצית משווי הדירה האמורה.

על מנת למנוע מצב כאמור, יכולים ההורים של יוסף לרכוש עבור יוסף ויוספה דירה (שתירשם על שמם של יוסף ויוספה), ואולם מנגד להחתים את יוסף ויוספה על הסכם הלוואה, לפיו הם מחויבים להשיב להורים את סכום ההלוואה בתוך פרק זמן שייקבע בהסכם ההלוואה. (סכום ההלוואה אמור להיות דומה לסכום הרכישה של הדירה).

הסכם מתנה על תנאי

במדינת ישראל ישנה אפשרות ליתן מתנה על תנאי. האפשרות הזו מעוגנת בסעיף 4 לחוק המתנה, תשכ"ח–1968 (להלן: "חוק המתנה"), שם נקבע כדלהלן: "מתנה יכול שתהיה על תנאי, ויכול שתחייב את המקבל לעשות מעשה בדבר – המתנה או להימנע מעשותו. נותן המתנה רשאי לדרוש מהמקבל את מילוי החיוב, ורשאי לדרוש זאת מי שהחיוב הוא לזכותו."

לפיכך, ההורים יכולים לחתום עם ילדיהם ובן/ת הזוג של ילדיהם על "הסכם מתנה על תנאי", דהיינו, במסגרת הסכם ניתן יהיה לקבוע שהרכוש יעבור לידי ילדיהם ובן/ת הזוג בכפוף לתנאי מוגדר, שאי קיומו על ידי ילדיהם ו/או בן/ת הזוג של ילדיהם, הזכויות ברכוש יוחזרו להורים נותני המתנה.

ראו גם: היכרות עם חוק יחסי ממון · הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · סוף דבר

סוף דבר

במסגרת הספר ניסיתי להציג תפיסה שונה מהתפיסה המקובלת בקרב עורכי דין הטוענים שבכל מקרה של זוגיות מומלץ לבני הזוג לחתום על הסכם ממון. הספר מתייחס באופן נרחב לפאן הרגשי של הסכמי הממון לא פחות מאשר לפאן המשפטי.

ניסיתי בספר להנחות את הקוראים כיצד להתמודד עם החששות והפחדים הרבים הכרוכים בחתימה על הסכם ממון.

הספר מציג בפני הקורא את היתרונות והחסרונות של הסכמי הממון כך שכל זוג יוכל להחליט בעצמו האם הוא מעוניין להכניס לחייו הזוגיים הסכם ממון.

במטרתי להראות שהעיסוק בהסכמי ממון לא צריך לעסוק רק במאבק בין בני הזוג על מימוש האינטרסים האישיים שלהם, אלא שמדובר בהליך שיכול להוות הזדמנות לבני הזוג לנהל שיח מתחשב, שיאפשר להם להגיע לידי הסכם הוגן שייתן ביטוי לאהבה ביניהם וישרת את האינטרסים של שניהם.

ולסיכום: 19 ההמלצות החשובות להכנת הסכם ממון מוצלח

1. הכירו היטב את הוראות חוק יחסי ממון בין בני זוג.
2. זכרו שעל עניינים רכושיים זוגיים שלא יוסדרו במסגרת הסכם הממון יחולו ההסדרים הרכושיים הקבועים בחוק יחסי ממון.
3. למדו את היתרונות והחסרונות של הסכמי הממון.
4. באם החלטתם שאתם רוצים לחתום על הסכם ממון בחרו עורך דין / מגשר מקצועי ורגיש שיפחית ככול הניתן את הסיכון לפגיעה ביחסים ביניכם.
5. בחנו אפשרות להתייעץ עם אנשי מקצוע רלוונטים כגון מומחי מס, יועצים זוגיים וכו'.
6. החליטו יחד איזה סוגי רכוש יהיה חלק מהרכוש משותף ואיזה סוגי רכוש יהיו חלק מהרכוש הנפרד.
7. זכרו שההסדרים הרכושיים שיקבעו במסגרת הסכם הממון צריכים להתאים לכם לשנים רבות.
8. בחנו אפשרויות להחיל על סוגי רכוש מסויימים הסדרים של שיתוף רכושי מדורג ו/או שיתוף רכושי חלקי.
9. דאגו שהסכם ממון יהיה דינמי וניתן לשינויי בהסכמה בעתיד.
10. שקלו להכניס להסכם הממון סעיפים בעניין מניעת סרבנות מתן גט.
11. הקפידו שהסכם הממון יהיה מנוסח באופן ברור ומפורט מאוד.
12. הימנעו מלהכניס להסכם עניינים לא רלוונטיים.
13. במקרה של מחלוקות שיקלו לפנות להליך של גישור.
14. הקפידו שהליכי החתימה ואישור הסכם הממון יהיו בהתאם להוראות החוק.
15. בניסוח הסכם הממון של בני זוג יהודים מומלץ להתייחס גם לעניין הכתובה.
16. מומלץ להכין צוואה בנוסף להסכם הממון.
17. הקפידו ששני בני הזוג יחתמו על הסכם הממון מתוך רצון חופשי ומתוך הבנה של הוראות ההסכם והשלכותיו.
18. בחנו לאמץ אלטרנטיבות לחתימה על הסכם ממון.
19. נא לא לשכוח את הכלל החשוב לפיו הסכם ממון עושים באהבה או לא עושים בכלל.

חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג–1973

פרק ראשון: הסדר מוסכם

ראו גם: למה לי הסכם ממון? · הרצאות · יצירת קשר

חדשות הסכמי ממון

בפרק זה מרוכזים פסיקה ופרסומים בנושא הסכמי ממון. כל פריט מצוין בתאריך הפרסום שלו, ולצדו קישור למקור לעיון נוסף.

תוקף, ביטול ואכיפה של הסכמי ממון

דירות ונכסי מקרקעין

חלוקת רכוש גדולה ומקרים מיוחדים

ידועים בציבור ונישואין

כתובה ומזונות

מאמרים וכתבות מקצועיות

ראו גם: היכרות עם חוק יחסי ממון · הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · הסכמי ממון בקולנוע ובספרות

חדשות מהעולם

בפרק זה מרוכזים פרסומים מהעולם על הסכמי ממון של אנשים מפורסמים, וכן על התופעה בכלל. לכל פרסום מצוינים תאריך ומקור הדיווח.

הסכמי ממון שאושרו או שנדונו בפומבי

שמועות ודיווחים שלא אושרו

הסכמי ממון כתופעה תרבותית וכלכלית

פסיקה מחוץ לישראל

סקרים ונתונים מארצות הברית

חקיקה בארה"ב

שמועות ודיווחים שלא אושרו מחו"ל

פסיקה בריטית שעדיין מצוטטת

מגמות בעולם

עדכון לדיווחים שלא אושרו

פסיקה ודיווחים היסטוריים

פרסומים נוספים ממפורסמים בחו"ל

ראו גם: הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · מפורסמים בישראל והסכמי ממון · הסכמי ממון בקולנוע ובספרות

מפורסמים בישראל והסכמי ממון

בפרק זה מרוכזים דיווחים בעיתונות הישראלית על מפורסמים בישראל שנקשרו להסכם ממון. לכל דיווח מצוינים תאריך, המקור, והאם בני הזוג עצמם אישרו את הדיווח. מעבר למה שנמסר בכתבה, מוסבר בכל פריט מה הדיווח אומר בפועל, ומה לא ניתן לדעת ממנו, כדי שהקורא יבחין בין עובדה, ציטוט ופרשנות.

הצהרות שפורסמו בראיונות

דיווחים שלא אושרו

ראו גם: חדשות מהעולם · הסכמי ממון בקולנוע ובספרות · הסכם ממון, יתרונות וחסרונות

מחקרים על הסכמי ממון

בפרק זה מרוכזים מחקרים וסקרים על הסכמי ממון, בארץ ובעולם. לכל מחקר מצוינים השנה, מי ערך אותו, מה נבדק, והממצא המרכזי כפי שמופיע בתקציר או בדף המקור. לצד כל מחקר מצוינות גם המגבלות שלו, כדי שיהיה ברור מה אפשר ללמוד ממנו ומה לא.

מחקרים אמפיריים ונתוני פסיקה

סקרים

מחקרים פסיכולוגיים וסוציולוגיים

מאמרים משפטיים ותיאורטיים

מחקרים מישראל

ראו גם: הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · למה לי הסכם ממון? · כמה עולה הכנת הסכם ממון?

כמה עולה הכנת הסכם ממון?

זו השאלה הראשונה ששואלים זוגות, והתשובה תלויה בשני דברים: שכר הטרחה של עורך הדין על עריכת ההסכם, והתשלום לאישור ההסכם כדי שייתן לו תוקף משפטי.

שכר הטרחה לעריכת ההסכם

מחירי עורכי הדין אינם קבועים בחוק, ולכל עורך דין יש מחיר משלו. לכן כדאי לקבל הצעת מחיר מפורטת לפני ההתקשרות, ולוודא מה כלול בה ומה נוסף עליה.

המחירים לפי אתר מידרג

• עריכת ההסכם: 3,500–8,000 ₪ לפני מע"מ, לטקסט העיקרי. לפי הדף, חלק מעורכי הדין גובים 8,000–10,000 ₪ להסכמים מורכבים במיוחד.
• הסכם מורכב המכסה נושאים רבים: 10,000 ₪.
• הסכם קצר שעוסק בנושא אחד או שניים: החל מ-3,500 ₪.
• אישור נוטריון לפני הנישואין: 435 ₪, וכל עותק מאומת נוסף: 72 ₪.
• אגרת אישור בבית המשפט: 531 ₪, לפי הדף "נכון לשנת 2025". היא רלוונטית אחרי הנישואין, וגם לפני הנישואין אם בוחרים בבית המשפט.

אישור ההסכם

ההסכם צריך להיות מאושר כדי שיהיה לו תוקף משפטי מחייב, והאישור אפשרי בכמה דרכים: בית המשפט לענייני משפחה, בית הדין הדתי הרלוונטי, נוטריון (להסכם שנחתם לפני הנישואין), או רושם הנישואין (להסכם שנחתם לפני הנישואין).

• בית המשפט לענייני משפחה: מוגש עותק חתום של ההסכם למזכירות, ונקבע דיון לאישור. יש אגרה, ומומלץ לברר את הסכום העדכני מול המזכירות או בתקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), לפני התשלום.
• נוטריון: רלוונטי רק להסכם שנחתם לפני הנישואין. יש תשלום לאימות הנוטריון, ומומלץ לברר את הסכום מול הנוטריון עצמו.

מה משפיע על המחיר

• מורכבות ההסכם: הסכם לזוג עם דירה אחת שונה מהסכם שמסדיר עסקים, נכסים בחו"ל ורכוש רב.
• מצב ההכנה: הכנה בשלב מוקדם, בהסכמה, עולה פחות מהסכם שנערך בתוך סכסוך.
• ניסיון עורך הדין: עורך דין מנוסה גובה לרוב יותר, אך מסיים מהר יותר ומצמצם טעויות.

ראו גם: תפקידו של עורך הדין · יצירת קשר · הרצאות

הסכמי ממון בקולנוע ובספרות

הסכם ממון הוא נושא שחוזר בסרטים, בסדרות ובספרות. בפרק זה מרוכזות יצירות שבהן הסכם ממון מופיע בעלילה, כפי שמתואר בדף הרשמי של כל יצירה או בכתבה שעליה. מדובר ביצירות בדיוניות, ולכן העלילה אינה משקפת בהכרח את המציאות המשפטית.

סרטים

סדרות טלוויזיה

ספרות

ראו גם: מפורסמים בישראל והסכמי ממון · חדשות מהעולם · הסכם ממון, יתרונות וחסרונות

מבחן פתע

מה זה הסכם ממון?

הסכם ממון הוא הסכם בין בני זוג שנערך בהתחשב באפשרות של פירוד או גירושין. הוא קובע כיצד ייחלק ויאוזן הרכוש כשהנישואין יסתיימו, ומטרתו העיקרית למנוע מחלוקות בעת הפירוד.

מה קורה אם לא חותמים על הסכם ממון?

במקרה כזה חל על בני הזוג הנשואים חוק יחסי ממון. לפיו, הרכוש שנצבר במהלך הנישואין הוא משותף, ומתחלק ביניהם בשווה, למעט חריגים שהחוק קובע.

מה נשאר רכוש נפרד גם בלי הסכם?

לפי החוק, מה שהיה בבעלות כל אחד מבני הזוג לפני הנישואין נשאר שלו. כך גם לגבי מתנות וירושות שמתקבלות במהלך הנישואין, ועוד סוגי נכסים שמפרט החוק.

האם בית המשפט יכול לסטות מכללי החוק?

כן. סעיף 8 לחוק יחסי ממון מאפשר לבית המשפט לקבוע איזון משאבים וחלוקת רכוש לפי שיקול דעתו, ולא רק לפי הסדר החלוקה הקבוע בחוק. בשל כך, התוצאה במקרה מסוים עשויה להיות פחות צפויה ממה שנדמה לרבים.

האם חייבים עורך דין כדי לערוך הסכם ממון?

החוק אינו מחייב להיעזר בעורך דין. עם זאת, בשל חשיבותו ומורכבותו של ההסכם, מומלץ מאוד להכין אותו ולאשר אותו בליווי עורך דין, כדי שההסכם יהיה הוגן, ברור וניתן לאכיפה.

האם הסכם ממון צריך אישור?

כן. כדי שהסכם ממון בין בני זוג נשואים יהיה מחייב, הוא טעון אישור ואימות לפי חוק יחסי ממון, על ידי אחד הגורמים המוסמכים שהחוק מפרט. החתימה לבדה אינה סוף התהליך.

האם מומלץ לקרוא את ההסכם לפני החתימה?

בהחלט. מומלץ לא לקרוא את הנוסח הסופי בפעם הראשונה כמה דקות לפני החתימה, אלא לקרוא אותו בשקט לפני הפגישה, כדי שיהיה זמן לשאול שאלות ולהבין כל סעיף.

האם אפשר להסדיר רכוש גם בין ידועים בציבור?

כן. בני זוג ידועים בציבור רשאים להסדיר את יחסיהם הרכושיים בהסכם, וחלות עליהם זכויות וחובות דומות לאלה של בני זוג נשואים בכמה תחומים. ההסכם יכול להיקרא בכל שם שבני הזוג בוחרים, למשל "הסכם לחיים משותפים".

האם הסכם ממון מתאים לנישואין שניים?

כן, וזו בחירה נפוצה יותר ויותר. בנישואין שניים לעיתים מעורבים ילדים מנישואין קודמים, או רכוש שנצבר בקשר הקודם, ולכן הסדרה מראש עשויה למנוע מחלוקות בעתיד.

האם אפשר לכלול בהסכם ממון סעיפים על מזונות, משמורת או ילדים?

לא כל נושא ניתן להסדיר בהסכם ממון. הורים אינם יכולים להתנות או לוותר על זכויות ילדיהם למזונות, ולא מומלץ לכלול הוראות על אחריות הורית לילדים עתידיים. נושאים כאלה נבחנים על ידי בית המשפט לפי טובת הילד.

האם אפשר לכלול בהסכם פיצוי במקרה של בגידה?

באופן עקרוני ניתן, אך לא מומלץ. הכנסת סעיף כזה עלולה ליצור אווירה של חוסר אמון, וקשה להגדיר מהי בגידה ומה רמת ההוכחה הנדרשת לפיצוי.

מה זה חוק יחסי ממון, ומתי הוא חל?

חוק יחסי ממון נחקק בשנת 1973 ומונה 19 סעיפים. הוא חל על כל זוג נשוי שלא חתם על הסכם ממון, ולכן גם בלי הסכם יש כללים שקובעים את הסדר הרכושי ביניהם.

מה זה עיקרון המאמץ המשותף?

לפי עיקרון זה, בני הזוג מהווים יחידה כלכלית שיתופית, והמאמצים של שניהם נחשבים לתרומה שווה לרווחת המשפחה. גם מי שאינו מרוויח כסף תורם, למשל באמצעות טיפול בילדים וניהול משק הבית. לכן ההכנסה שנצברה במהלך הנישואין נחשבת לפרי מאמץ משותף.

האם דירה שנרכשה לפני הנישואין יכולה להפוך לרכוש משותף?

בנסיבות מסוימות כן. בתי המשפט מכירים בכך שהם רשאים לסטות מהכלל שלפיו רכוש שנצבר לפני הנישואין נשאר נפרד, כשהתנהגות בני הזוג מלמדת על כוונת שיתוף. אין צורך בהסכם כתוב כדי להוכיח כוונה כזו, ולכן עדיף לדעת את הכללים מראש.

איך מחשבים את הסיכון האמיתי בדירה שנרכשה במשכנתא?

הסיכון אינו מחצית משווי הדירה, אלא מחצית מהחלק שבאמת שולם מכיסו של בן הזוג. לדוגמה: דירה בשווי 2 מיליון ש"ח שנרכשה במשכנתא של 1.5 מיליון ש"ח. החלק האמיתי בדירה הוא 500 אלף ש"ח, ולכן הסיכון הוא 250 אלף ש"ח ולא מיליון ש"ח.

האם מתנות וירושות שמתקבלות במהלך הנישואין נשארות נפרדות?

כן, לפי החוק מתנות וירושות שמתקבלות במהלך הנישואין הן חלק מהרכוש הנפרד של מי שקיבל אותן. כדאי לציין זאת במפורש בהסכם, כדי שלא יישארו ספקות.

מה צריך לגלות בני הזוג זה לזה לפני החתימה?

כל אחד מבני הזוג צריך לגלות במלואם את כל הנכסים וההתחייבויות שבבעלותו, כמו חסכונות, נדל"ן ומשכנתאות. שקיפות מלאה היא הבסיס לאמון, ובלעדיה ההסכם עלול להיות לא מאוזן ולא יציב.

למה חשוב שההסכם יכלול הוראות מעשיות?

הסכם ממון אמור לשמש שנים רבות, ולכן ההוראות בו צריכות להיות ישימות בפועל. למשל, אם נקבע שדירה משותפת תימכר והתמורה תתחלק בשווה, צריך לפרט מי מנהל את המכירה, תוך כמה זמן יש למכור, ומה קורה אם לא מצליחים. ללא פירוט כזה נוצרות מחלוקות וסכסוכים יקרים.

האם אפשר לפתור מחלוקות על ההסכם בגישור?

כן. גישור מאפשר לבחון את האינטרסים האמיתיים של בני הזוג ולא רק את עמדותיהם המוצהרות, ויכול להתנהל בפרטיות ובסודיות. בני הזוג שולטים בתוצאה הסופית, כך שההסכם נשאר בידיהם. עם זאת, יש לבחון את הגישור לגופו, כי הוא עלול לפגוע ביחסים אם לא מצליחים להגיע להסכמה.

מה הקשר בין הסכם ממון לכתובה?

הכתובה היא מסמך משפטי שמלווה את הנישואין של בני זוג יהודים, ובעיקר מפרטת את התחייבות הבעל כלפי אשתו במקרה של גירושין. הסכם ממון מסדיר את הרכוש, והכתובה מוסיפה עליו שכבה נוספת. כדאי לבדוק את שני המסמכים יחד.

ראו גם: הסכם ממון, יתרונות וחסרונות · חתימה ואישור הסכם הממון · ביטול הסכם ממון

הרצאות

ניתן להזמין את עורך הדין ויקטור אביב להרצאות על הסכמי ממון ורכוש בזוגיות, לקהל הרחב, לזוגות, לקבוצות מקצועיות ולארגונים.

הרצאה היא דרך נוחה ומעשית להבין את הנושא לעומק, בלי לחשוף את הפרטים האישיים של אף אחד. ההרצאות מציגות את הכללים החשובים, את הדרכים להתמודד עם מצבים נפוצים, ואת הטעויות שזוגות עושים שוב ושוב, בשפה ברורה, ולעיתים גם בהומור.

על מה ההרצאה עונה?

במהלך ההרצאה נעבור על השאלות שמעסיקות זוגות רבים, למשל:

• מה קובע חוק יחסי ממון, ומהן ההשלכות המעשיות שלו?
• מהם היתרונות והחסרונות של הסכם ממון?
• אילו חלופות קיימות להסכם ממון?
• האם יש חשיבות לכתיבת צוואה, ומהי צוואה הדדית?
• האם כדאי לפתוח חשבון בנק משותף?
• מהן הזכויות של ידועים בציבור?
• מה כתוב באמת בכתובה, ומה משמעותו מבחינת רכוש?
• האם דירה שנרכשה לפני הנישואין הופכת לרכוש משותף?
• האם חובות של אחד מבני הזוג הופכים לחובות משותפים?

למי ההרצאה מתאימה?

• קהל רחב המעוניין להבין את הנושא בצורה פשוטה.
• זוגות שמתכננים נישואין, או נמצאים בתקופה של שינוי בחיים המשותפים.
• אנשי מקצוע בתחומי הכספים, הביטוח, הייעוץ והמשפחה.
• ארגונים, קהילות ומוסדות חינוך שמבקשים הרצאה לקהל שלהם.

איך מזמינים הרצאה?

לתיאום הרצאה, יש לפנות אלי ולציין את סוג הקהל, את מספר המשתתפים, את אורך ההרצאה המבוקש ואת המועד המבוקש. לאחר הפנייה נתאם את הפרטים ביחד.

ראו גם: סוף דבר · יצירת קשר

יצירת קשר

לשאלות, לייעוץ או לתיאום פגישה, ניתן לפנות אליי בכל אחת מהדרכים הבאות:

• וואטסאפ: 050-408-3954
• טלפון: 050-408-3954
• אימייל: 123aviv@017.net.il

ראו גם: כמה עולה הכנת הסכם ממון? · הרצאות

נספח

נספח: חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973

להלן נוסח החוק, מחולק לפרקים ולסעיפים, לנוחות הקריאה והעיון.

פרק ראשון: הסדר מוסכם

הסכם ממון

1. הסכם בין בני זוג המסדיר יחסי ממון שביניהם (להלן: הסכם ממון), ושינוי של הסכם כזה, יהיו בכתב.

אישור ואימות

2. (א) הסכם ממון טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה (להלן: בית המשפט) או בית הדין הדתי שלו סמכות השיפוט בענייני נישואין וגירושין של בני הזוג (להלן: בית הדין), וכן טעון שינוי של הסכם כזה אישור כאמור.

(ב) האישור לא יינתן אלא לאחר שנוכח בית המשפט או בית הדין שבני הזוג עשו את ההסכם או את השינוי בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ואת תוצאותיו.

(ג) בהסכם ממון שנכרת לפני הנישואין או בשעת עריכתם יכול אימות רושם הנישואין לבוא במקום אישור בית המשפט או בית הדין.

(ג1) הסכם ממון שנכרת לפני הנישואין יכול שיאומת בידי נוטריון לפי חוק הנוטריונים, התשל"ו-1976, ובלבד שהנוטריון נוכח שבני הזוג הניצבים בפניו עשו את ההסכם בהסכמה חופשית ובהבינם את משמעותו ותוצאותיו.

(ד) הסכם בין בני הזוג שאושר בפסק דין להתרת נישואין על ידי בית הדין, דינו כדין הסכם ממון שאושר לפי סעיף זה. בחוק זה, "התרת נישואין" - לרבות גירושין, ביטול נישואין, הכרזה שהנישואין בטלים מעיקרם או פירוד לפי דין דתי שאינו מאפשר גירושין.

פרק שני: הסדר איזון המשאבים

תחולת ההסדר

3. (א) לא עשו בני הזוג הסכם ממון, ואם עשו - במידה שההסכם אינו קובע אחרת, יראום כמסכימים להסדר איזון המשאבים לפי פרק זה, ויראו הסדר זה כמוסכם בהסכם ממון בעל תוקף שנתמלאו בו הוראות סעיף 2.

(ב) בני זוג שלא ביקשו אימות של הסכם ממון בהתאם לסעיף 2(ג), יסביר להם רושם הנישואין לפני עריכתם את תוכנו ומשמעותו של סעיף קטן (א).

העדר תוצאות במשך הנישואין

4. אין בכריתת הנישואין או בקיומם כשלעצמם כדי לפגוע בקניינים של בני הזוג, להקנות לאחד מהם זכויות בנכסי השני או להטיל עליו אחריות לחובות השני.

הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין

5. (א) עם התרת הנישואין או עם פקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג (בחוק זה - פקיעת הנישואין) זכאי כל אחד מבני הזוג למחצית שוויים של כלל נכסי בני הזוג, למעט -

(1) נכסים שהיו להם ערב הנישואין או שקיבלו במתנה או בירושה בתקופת הנישואין;

(2) גמלה המשתלמת לאחד מבני הזוג על ידי המוסד לביטוח לאומי, או גמלה או פיצוי שנפסקו או המגיעים על פי חיקוק לאחד מבני הזוג בשל נזק גוף, או מוות;

(3) נכסים שבני הזוג הסכימו בכתב ששוויים לא יאוזן ביניהם.

(ב) בפקיעת הנישואין עקב מותו של בן זוג יבואו, לענין הזכות לאיזון המשאבים, יורשיו במקומו.

(ג) בסעיף זה, "כלל נכסי בני הזוג" - לרבות זכויות עתידיות לפנסיה, פיצויי פרישה, קרנות השתלמות, קופות תגמולים וחסכונות.

הקדמת המועד לאיזון המשאבים

5א. (א) הזכות לאיזון משאבים לפי סעיף 5 תהיה לכל אחד מבני הזוג אף בטרם פקיעת הנישואין אם הוגשה בקשה לביצועו של הסדר איזון משאבים לפי פרק זה והתקיים אחד מהתנאים המפורטים להלן:

(1) חלפה שנה מיום שנפתח אחד מההליכים האלה: (א) הליך להתרת נישואין; (ב) תביעה לחלוקת רכוש בין בני הזוג, לרבות תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין המשותפים לבני הזוג לפי חוק המקרקעין, התשכ"ט-1969, תביעה לפסק דין הצהרתי בדבר זכויות בני הזוג ברכוש, בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לפי פרק זה או בקשה לפי סעיף 11;

(2) קיים קרע בין בני הזוג או שבני הזוג חיים בנפרד אף אם תחת קורת גג אחת במשך תקופה מצטברת של תשעה חודשים לפחות מתוך תקופה רצופה של שנה; בית המשפט או בית הדין רשאי לקצר את התקופה האמורה בפסקה זו אם ניתנה החלטה שיפוטית המעידה על קיומו של קרע בין בני הזוג.

(ב) בית המשפט או בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת בכתב, לקצר את התקופות האמורות בסעיף קטן (א) או, אם הוגשה בקשה לביצוע הסדר איזון המשאבים לפי פרק זה ומצא בית המשפט או בית הדין כי קיימות נסיבות המצדיקות זאת, להקדים את המועד לביצוע ההסדר אף אם לא התקיימו הוראות סעיף קטן (א), בהתקיים אחד מאלה:

(1) ניתן כלפי בן הזוג של המבקש צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991, צו לפי חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, או צו הרחקה להבטחת מדור שקט, והכל בדיון שנקבע למעמד שני הצדדים;

(2) הוגש כתב אישום נגד בן הזוג של המבקש הכולל אישום בעבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו;

(3) בית משפט ציווה על מעצרו של בן הזוג של המבקש לאחר ששוכנע כי קיים חשד סביר שהוא עבר עבירת אלימות שבוצעה במבקש או בילדו וכי קיים יסוד סביר לחשש שהוא יסכן את ביטחונם, או ציווה על שחרורו ממעצר בנסיבות האמורות, בתנאים המפורטים בסימן ו' לפרק ב' בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, אם קבע כי התנאים, כולם או חלקם, נועדו להגן על המבקש או על הילד.

(ג) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי להתנות את ביצועו בהפקדת כתב הסכמה להתרת נישואין, לרבות כתב הסכמה למתן גט או לקבלת גט, מצד המבקש, בבית הדין או בבית המשפט המוסמך להתיר את נישואי בני הזוג.

(ד) בית המשפט או בית הדין שנתן פסק דין לאיזון המשאבים רשאי לעכב את ביצועו אם סבר כי המבקש פועל בחוסר תום לב בעניין התרת הנישואין; ואולם לא יראו סירוב של המבקש לוותר על זכויות שהוא או ילדו זכאים להן על פי דין, כחוסר תום לב.

(ה) בקשה לביצוע הסדר איזון משאבים לא תידחה או תימחק בשל כך שטרם חלפה שנה מיום שנפתח הליך כאמור בסעיף קטן (א)(1)(ב), ובית המשפט או בית הדין רשאי לעכב את הדיון בבקשה כאמור.

מימוש הזכות לאיזון

6. (א) לצורך איזון המשאבים לפי סעיף 5 יש לשום את נכסי כל אחד מבני הזוג, פרט לנכסים שאין לאזן שוויים; משווי הנכסים האמורים של כל בן זוג יש לנכות את סכום החובות המגיעים ממנו, למעט חובות בקשר לנכסים שאין לאזן שוויים.

(ב) היה שוויים של נכסי בן הזוג האחד עולה על שוויים של נכסי השני, חייב האחד לתת לשני את מחצית ההפרש, אם בעין ואם בכסף או בשווה כסף.

(ג) באין הסכמה בין בני הזוג בשאלה מה מגיע מהאחד לשני או באיזו דרך יבוצע האיזון, יחליט בית המשפט או בית הדין לפי הנסיבות, ורשאי הוא לקבוע מועדי הביצוע, הבטחתו ושאר תנאיו, לרבות תוספת ריבית במקרה של ארכה או סילוק בשיעורים.

(ד) בהחלטתו לפי סעיף קטן (ג) יתחשב בית המשפט או בית הדין בכל הנסיבות הקשורות במצבו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג ובטובת ילדיהם הקטינים, ובאופן שימנע ככל האפשר: (1) גרימת אובדן מקור פרנסה סבירה לאחד מבני הזוג; (2) הפסקת קיומו או פגיעה בהמשך תפקודו התקין של תאגיד או של מקום עבודה אחר; (3) פגיעה בצבירת הזכויות הסוציאליות של אחד מבני הזוג; (4) פגיעה ברווחת ילדי בני הזוג הקטינים.

מכירת דירת מגורים של בני הזוג

6א. ראה בית המשפט או בית הדין כי לצורך ביצוע איזון המשאבים יש למכור דירה המשמשת למגורי בני הזוג או למגורי ילדי בני הזוג הקטינים ובן הזוג המחזיק בהם, לא יורה על ביצוע המכירה והיא תעוכב, כל עוד לא נוכח בית המשפט או בית הדין כי לילדי בני הזוג הקטינים ולבן הזוג המחזיק בהם, יחדיו, נמצא הסדר מגורים אחר המתאים לצורכיהם, לרבות הסדר ביניים למגורים זמניים המתאים לצורכיהם, לתקופה שיקבע.

הרחבת בסיס האיזון

7. נכס שבן זוג הוציא או התחייב להוציא מרשותו בכוונה לסכל זכותו של בן זוגו לפי סעיף 5, ונכס שנתן או התחייב לתת במתנה - למעט מתנות ותרומות הניתנות לפי הנהוג בנסיבות העניין - רשאי בית המשפט או בית הדין לראותו, לצורך איזון המשאבים, כאילו הוא עדיין של אותו בן זוג.

סמכויות מיוחדות

8. ראה בית המשפט או בית הדין נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת, רשאי הוא, לבקשת אחד מבני הזוג - אם לא נפסק בדבר יחסי הממון בפסק דין להתרת נישואין - לעשות אחת או יותר מאלה במסגרת איזון המשאבים:

(1) לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג;

(2) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע בהתחשב, בין השאר, בנכסים עתידיים, לרבות בכושר ההשתכרות של כל אחד מבני הזוג;

(3) לקבוע שאיזון שווי הנכסים, כולם או מקצתם, לא יהיה לפי שוויים במועד איזון המשאבים, אלא לפי שוויים במועד מוקדם יותר שיקבע;

(4) לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג במועד איזון המשאבים אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע.

ראיות

9. ראיה על היות נכס בבעלותו או בהחזקתו של אחד מבני הזוג או על היותו רשום על שמו, אין בה בלבד כדי לצאת ידי נטל ההוכחה שיש למעט נכס זה מן הנכסים ששוויים יאוזן בין בני הזוג.

עסקאות בזכות לאיזון

10. זכותו של בן זוג לאיזון המשאבים אינה ניתנת להעברה, לשיעבוד או לעיקול כל עוד אינו זכאי לממשה.

פרק שלישי: הוראות לכל הסדר

אמצעים לשמירת זכויות

11. עשה אחד מבני הזוג פעולה שיש בה כדי לסכל זכות או זכות עתידה של בן הזוג השני על פי הסכם ממון או על פי הסדר איזון המשאבים, או שקיים חשש סביר שהוא עומד לעשות פעולה כזאת, רשאי בית המשפט או בית הדין, לפי בקשת בן הזוג השני, לנקוט אמצעים לשמירת הזכות האמורה, ובין השאר רשאי הוא לעשות אחת או יותר מאלה:

(1) לצוות על מתן ידיעות ועל מתן ערובה;

(2) לקבוע פעולות שיהיו טעונות הסכמת שני בני הזוג;

(3) לצוות על רישום הערה מתאימה בפנקס המתנהל על פי חוק שרשום בו נכס של אחד מבני הזוג.

אישור לפעולה טעונת הסכמה

12. הייתה פעולה של אחד מבני הזוג טעונה, לפי הסכם ממון או לפי צו בהתאם לסעיף 11(2), הסכמת בן הזוג השני ואותו בן זוג סירב להסכים, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהסירוב היה שרירותי; לא יכול היה בן הזוג השני להביע דעתו או שלא הייתה אפשרות סבירה לברר דעתו, רשאי בית המשפט או בית הדין לאשר את הפעולה אם ראה שהיא לטובת המשפחה.

פרק רביעי: הוראות שונות

החוק ובתי הדין

13. (א) חוק זה אינו בא לשנות מסמכות שיפוטם של בתי הדין הדתיים.

(ב) בענין שחוק זה דן בו ינהג גם בית דין דתי לפי הוראות חוק זה, זולת אם הסכימו בעלי הדין לפני בית הדין להתדיין לפי הדין הדתי.

הוראות מעבר

14. סעיף 3 ושאר הוראות הפרק השני לא יחולו על בני זוג שנישאו זה לזה לפני תחילת חוק זה.

משפט בינלאומי פרטי

15. על יחסי הממון בין בני זוג יחול חוק מושבם בשעת עריכת הנישואין, אולם רשאים הם בהסכם לקבוע ולשנות יחסים אלה בהתאם לחוק מושבם בשעת עשיית ההסכם.

תיקון חוק הירושה

16. בחוק הירושה, תשכ"ה-1965:

(1) בסעיף 11(ב), אחרי "בבעלות משותפת של שניהם" יבוא "או שהגיע במות אחד מהם לנשאר בחיים מחצית שוויים של כל נכסי שניהם או של מרביתם לפי שוויים, אם על פי דין ואם על פי הסכם ביניהם";

(2) בסעיף 11(ג), במקום "הוראה זו אינה באה לפגוע" יבוא "הוראה זו לא תחול על מה שמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק, ואינה באה לפגוע";

(3) בסעיף 104(א)(4), בסופו יבוא "והמגיע לבן זוג לפי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, או לפי הסכם ממון כמשמעותו באותו חוק".

שמירת זכויות ודינים

17. אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט-1959, או מזכויות האשה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969.

ביצוע ותקנות

18. שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

תחילה

19. תחילתו של חוק זה ביום ז' בטבת תשל"ד (1 בינואר 1974).

ראו גם: היכרות עם חוק יחסי ממון · סמכויות מיוחדות של בית המשפט לענייני משפחה · ביטול הסכם ממון